בית מדרש

הסימן היחידי לדעת האם הגיע העת לנסוע או לחנות  היה הענן.  בני ישראל  נסעו כאשר הענן עלה מעל  המשכן, והם  חנו בזמן שהענן שכן מעל

התורה קבעה שכאשר נולד בכור לאתון  הוא נאסר בהנאה מפאת קדושתו ויש לפדותו בשה, שיינתן  לכהן במתנה.  אם לא פודים את החמור הוא  אסור בהנאה

אולם מסתבר, שהאותות הללו נועדו גם עבור פרעה: 'וַיֹּאמֶר  ה' אֶל מֹשֶׁה בְּלֶכְתְּךָ לָשׁוּב מִצְרַיְמָה רְאֵה כָּל הַמֹּפְתִים אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְיָדֶךָ וַעֲשִׂיתָם לִפְנֵי פַרְעֹה…' (ד,כא)

היו, שסברו שבת פרעה למדה או שאלה והתייעצה (אבן עזרא), ויש שסברו שיוכבד היא זו שקוראת לו בשמו וכך מוכח מראשית הפסוק: 'ותביאהו (יוכבד) לבת

הפוסע פסיעה גסה אין לו רצון ללכת והוא עושה זאת בחופזה.  כל מאמציו מושקעים בהגעה אל המטרה עצמה בלבד. למשל, אדם שממהר לעבודה  פוסע פסיעה

הראשונה, היא דבורה מינקת רבקה: 'וַתָּמָת דְּבֹרָה מֵינֶקֶת רִבְקָה וַתִּקָּבֵר מִתַּחַת לְבֵית אֵל תַּחַת הָאַלּוֹן וַיִּקְרָא שְׁמוֹ אַלּוֹן בָּכוּת' (לה,ח). דבורה המינקת מלווה את רבקה

'וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ'.  התגלות אלוקית שמבטיחה

אברהם מבקש ששרה תשקר ותזדהה כאחותו וכך גם ירוויח מתנות. ואכן פרעה  מעניק לאברהם מתנות ורכוש תמורת שרה. בהמשך מקבל אברהם גם מאבימלך מתנות. (כ,יד

אמנם בפסוקים רבים בתורה מצויה המילה 'טמא' ובכל זאת ראו  חז"ל ללמוד מהיעדרותה של מילה זו בפרשתנו את הצורך לאמץ שפה נקיה.  וכך מסביר ר'

 הוראות 1.      יש לשתות פחות מכשעור במהלך יום כיפור. שתיה לשעורין קלה יותר. 2.      שתיה לשעורים היא "פחות מלוא לוגמיו" דהיינו מכניסים מים לצד אחד