אברהם מבקש ששרה תשקר ותזדהה כאחותו וכך גם ירוויח מתנות. ואכן פרעה מעניק לאברהם מתנות ורכוש תמורת שרה. בהמשך מקבל אברהם גם מאבימלך מתנות. (כ,יד ) 'וַיִּקַּח אֲבִימֶלֶךְ צֹאן וּבָקָר וַעֲבָדִים וּשְׁפָחֹת וַיִּתֵּן לְאַבְרָהָם וַיָּשֶׁב לוֹ אֵת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ'.
לאחר מלחמת המלכים פונה מלך סדום לאברהם ומציע לו מתנות אולם אברהם מסרב בתוקף: 'וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל מֶלֶךְ סְדֹם הֲרִמֹתִי יָדִי אֶל ה' אֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ וְלֹא תֹאמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם'. מה ראה אברהם לסרב דווקא למלך סדום? בעל שפתי חכמים דן בסתירה זו ומפרש, שאברהם היה מוכן ליטול מתנות מפרעה בעודו חסר רכוש אולם לאחר, שהעשיר נמנע מלקבל מתנות ממלך סדום. פרוש זה קשה, שכן נטילת מתנות זו סוגיה עקרונית ומדוע מצבו הכלכלי של אברהם יהיה גורם משפיע על הקו האידאולוגי. נראה שקיים הבדל עקרוני יותר והוא נעוץ בשאלת המחיר, שעלול אברהם לשלם בעבור קבלת המתנות. פרעה מבקש לתת לאברהם את בתו הגר לשפחה, משום שהבחין בנסים שזוכה להם אברהם (רש"י טז,א). פרעה מבין, שיש כאן מעורבות אלוקית. כמוהו גם אבימלך מרגיש את כוחה של ההשגחה העליונה, שכן הקב"ה מתגלה אליו ישירות ומדבר אתו על שרה. אברהם הבין שלקיחת הרכוש מפרעה ומאבימלך לא תחלל שם שמים, שכן הם מודעים לכוחו של הקב"ה. ואכן ראוי הוא לקבל מהם פיצויים על הנזקים שנגרמו לו ולשרה. לעומתם, מלך סדום לא מתרגש מעוצמת הנס הניצחון במלחמת המלכים. במפגש עם אברהם הוא פונה אליו בצורה בוטה – 'תן לי את הנפש' וכל רצונו לתת מתנה צנועה לאברהם על מנת לצאת ידי חובה. מלך סדום שהה בעורף בשעת הקרב והוא אינו מודע על כל מה שהתרחש. אברהם הבין את הסיכון הגדול בקבלת מתנות ממלך סדום, שתמיד ידאג לפרסם את חלקו בעושרו של אברהם.
יש להיזהר מקבלת מתנות במקרים מסוימים. כל מי ששבט הביקורת לא פוסח עליו ועובד בעבודה ציבורית צריך להיזהר מקבלת מתנות ומפרשנויות ,שעשויות לעמוד לו לרועץ ולפגוע בשמו הטוב. אף שמדובר במתנות והטבות מוצדקות הן עלולות לקטרג על דמותו ואישיותו. במצבים שונים קבלת המתנות עלולה לפתח תלות מיותרת בין הנותן למקבל.