פרשת כי תבוא- היום הזה נהיית לעם
לדעת רש"י היום הזה הכוונה לכל יום בחיינו. אולם הרש"ר הירש סבור שהמילים 'היום הזה' מתייחסות לרגע כריתת הברית. וכך הוא כותב: "היום הזה נהיית
ט״ז באלול ה׳תשע״ז (ט״ז באלול ה׳תשע״ז (ספטמבר 7, 2017))
לדעת רש"י היום הזה הכוונה לכל יום בחיינו. אולם הרש"ר הירש סבור שהמילים 'היום הזה' מתייחסות לרגע כריתת הברית. וכך הוא כותב: "היום הזה נהיית
פרשת כי תצא גדושה ומלאה במצוות ובפרט במצוות חברתיות. בפרשה זו ישנן מצוות רבות, שהוזכרו בחומשים הקודמים וחזרו ונשנו בפרשתנו. אחת מהן היא מצות פריקה
במהלך ארבעים שנה אלו הוריד ה' מן לעם ושתו מים בזכותה של מרים. לאחר מותה של מרים כלו מקורות המים העם שב והתלונן כדאשתקד. בפרשה
"ויקח קרח" מה כתיב למעלה מן הענין ?דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם ועשו להם צצית (במדבר טו)? קפץ קרח ואמר למשה:אתה אומר 'ונתנו על
הפסוק אינו מתאר שני אנשים הנושאים את האשכול. מרבית הפרשנים הבינו כחז"ל, שהכוונה שהאשכול נישא באמצעות שני מוטות. וכך מפרש רש"י: 'וישאהו במוט בשנים –
הסימן היחידי לדעת האם הגיע העת לנסוע או לחנות היה הענן. בני ישראל נסעו כאשר הענן עלה מעל המשכן, והם חנו בזמן שהענן שכן מעל
התורה קבעה שכאשר נולד בכור לאתון הוא נאסר בהנאה מפאת קדושתו ויש לפדותו בשה, שיינתן לכהן במתנה. אם לא פודים את החמור הוא אסור בהנאה
אולם מסתבר, שהאותות הללו נועדו גם עבור פרעה: 'וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּלֶכְתְּךָ לָשׁוּב מִצְרַיְמָה רְאֵה כָּל הַמֹּפְתִים אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְיָדֶךָ וַעֲשִׂיתָם לִפְנֵי פַרְעֹה…' (ד,כא)
היו, שסברו שבת פרעה למדה או שאלה והתייעצה (אבן עזרא), ויש שסברו שיוכבד היא זו שקוראת לו בשמו וכך מוכח מראשית הפסוק: 'ותביאהו (יוכבד) לבת
הפוסע פסיעה גסה אין לו רצון ללכת והוא עושה זאת בחופזה. כל מאמציו מושקעים בהגעה אל המטרה עצמה בלבד. למשל, אדם שממהר לעבודה פוסע פסיעה