"ויקח קרח" מה כתיב למעלה מן הענין ?דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם ועשו להם צצית (במדבר טו)? קפץ קרח ואמר למשה:אתה אומר 'ונתנו על צצית 'וגו' טלית שכולה תכלת מה היא שיהא פטורה מן ציצית? א"ל משה חייבת בציצית. אמר לו קרח: טלית שכולה תכלת אינה פוטרת עצמה וארבעה חוטין פוטר אותה?! בית מלא ספרים מהו שתהא פטורה מן המזוזה? אמר לו חייבת במזוזה. אמר לו: כל התורה כולה רע"ח פרשיות שיש בה כולן אין פוטרות את הבית ושתי פרשיות שבמזוזה פוטרות את הבית. דברים אלו לא נצטוית עליהם ומלבך אתה בודאם (תנחומא ,קרח ב')
תיאור המחלוקת במדרש הוא בהשראת סמיכות הפרשה למצוות ציצית. בשתי הדוגמאות שלפנינו מייצג משה את הצד השמרני ואילו דווקא קרח מייצג את החדשנות והיצירה ההלכתית, את החתירה תחת הקריאה הפשטנית של התורה. קרח הוא חכם אופייני של בית המדרש ואילו משה דווקא הוא הולך ומתרחק מהמאפיינים הלמדניים. באמצעות החשיבה היצירתית והלמדנית מבקש קרח להשיג תוצאות פוליטיות. קורח שואל את משה שתי שאלות והוא משוכנע, שתיתכן רק תשובה אחת לשתי שאלותיו. ציפיותיו של קורח לתשובתו של משה התפוגגו כאשר שמע תשובה הפוכה מזו שחשב.
המהר"ל ב'תפארת ישראל' (פרק כב) מסביר, שקורח היה משוכנע שמשה יסבור, שטלית שכולה תכלת פטורה מן הציצית.
וכי בגד שכולו תכלת זקוק לעוד פתיל תכלת כדי, שהאדם יזכור את מצוותיו של הקב"ה?! וכי כאשר הבית מלא ספרים יש צורך בתזכורת מיוחדת של המזוזה?! והנמשל ברור, וכי כל העדה כולם קדושים ומדוע יש צורך באדם מיוחד שינהיג את הצבור ויהיה בעל מעמד גבוה יותר?! משה נחרץ בעמדתו ולדעתו האומה זקוקה להנהגה ולאדם שיהיה במעלה גבוהה יותר.
קורח חשב, שאומה שהיא ממלכת כהנים וגוי קדוש אינה זקוקה להנהגה, שכן כולם קדושים. משה סבור, שגם בשעה שהעם כולו קדוש יש צורך בגורם, שינווט את העם מבפנים ומבחוץ. הגורם נמצא מחוץ לארון הספרים במזוזת הבית או בפתיל תכלת שקשור בשולי הבגד ובכנפיו. מנהיגות נחוצה לכל קהילה, לכל צבור שכן ייחודו של המנהיג שהוא לוקח אחריות. מתוך בחירת הדוגמאות ניתן להסיק, שמטרתו של קרח היא לערער על סמכותם של אהרן ומשה. 'בית מלא ספרים' – מתייחס למשה מוסר התורה לעם ישראל. טלית שכולה תכלת – מתייחס לסמכותו של אהרן, שבגדיו עשויים מתכלת.
טעותו של קורח היא ש'אין החי נושא את עצמו' , העם זקוק למנהיגות לפתיל תכלת בכנפה, שתוכל לסמן לה את היעדים. קורח קורא מחד, לביטול המחיצות לביטול הפערים אבל מאידך הוא מתעלם מהעובדה שאנשים שונים זה מזה. גם עדה שלכאורה כולם קדושים אין בה טליתות שכולן תכלת. תשובתו של משה: וכי יש טלית שכולה תכלת?! ומאז ועד היום השתרש המשפט כביקורת לאותו אחד, שמתהדר בכישוריו ובמידותיו ואינו מסוגל לראות שום חסרון או פגם באישיותו. כך שטלית בהגדרה לא יכולה להיות כולה תכלת וזקוקה היא לפתיל תכלת נוסף. משה ואהרן קבלו ארון ספרים (תורה) וטלית תכלת (כהונה) מהקב"ה והתבקשו להנהיג את ישראל. על אף שמוצאם משבט לוי הם הנהיגו את האומה כולה על גווניה השונים. גם כיום, בקרב העם נמצאות קבוצות שונות שכל אחת טוענת שהיא "העגלה המלאה" – עדה קדושה ומגדירה את העגלה השניה כ"עגלה ריקה". אנו זקוקים למנהיגות שהיא לא תהיה סקטוריאלית, אלא מנהיגות שרואה עצמה כמנהיגה את העם כולו הן בתחום הלאומי והן בצדדים הרוחניים.