בתורה נפתחת מצוות קידושין במשפט קצר, ואילו כל הפסקה הכתובה לאחר מכן עוסקת בגירושין: "כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ וְהָיָה אִם לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו
פרשת שופטים מתמקדת במנהיגות האומה לענפיה השונים: מלוכה, בתי משפט, נביאים וכוהנים. התורה מציינת את המלוכה כצורת שלטון: כִּי תָבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה'
בשלושה מקומות נצטווינו בתורה באיסור: 'לא תבשל גדי בחלב אמו', מתוכם בשני מקומות האיסור נסמך למצות ביכורים: "רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית ה' אֱלֹקֶיךָ לֹא
לאחר שתוארו בתורה בנשימה אחת ההליכה במדבר והאתגרים העומדים בפני העם רגע לפני כניסתו לארץ, נערכת השוואה בין ארץ מצרים לארץ ישראל: כִּי
משנכנס אב ממעטים בשמחה. תשעת הימים הראשונים של חודש אב הם ימים שנוהגים בהם מקצת מנהגי אבלות. ואולם לאחר עשירה באב נפסקת האבלות, ובמקומה מגיעה
"לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים, שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולין… ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים… ומה היו אומרות
יש כמה קשרים בין פרשת דברים לתשעה באב, אחד מהם הוא חטא המרגלים. מסורת אבותינו שבתשעה באב נגזרה הגזרה שלא ניכנס לארץ (רמב"ם הל' תעניות
"וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' " (במדבר ל, ב). פתיחת פרשת מטות אינה שגרתית, שכן בדרך כלל
לאחר המגפה שפקדה את עם ישראל, הצטווה משה לערוך מפקד לאומה. מהי מטרת המפקד? וכי לא היה אפשר להמתין ולמנות את העם לאחר שינחלו את
אמר רבי אבהו בן זוטרתי אמר רבי יהודה בר זבידא: בקשו לקבוע פרשת בלק בקריאת שמע, ומפני מה לא קבעוה – משום טורח צבור.