בית מדרש

כאשר קוראים את הפתיחה לפרשת בני גד ובני ראובן אפשר להבין את הלגיטימיות שבבקשתם.  הפסוק מדגיש את המקנה הרב שהיה ברשות השבטים: ''וּמִקְנֶה רַב הָיָה

  תחילתה של  תקופת ימי בין המצרים א. אירועים שיש בהם שמחה  – אין ללכת בתקופה זו לאירועים שיש בהם שמחה כמו מופעים, הצגות ערבי

חכמי הנוצריים וגדוליהם בימי הביניים התפרסמו בייסורים החמורים שהטילו על עצמם, ייסורים שהגיעו עד גועל מעוות. המיסטיקן הגרמני סוזו היה ישן על דלת ישנה, לבש בגדים

לאחר פטירתם של מרים ואהרן מגיעה שעתו של משה רבנו.  לאחר שמחד גיסא נמצא פתרון לירושתן של בנות צלפחד ומאידך גיסא משה מתבשר שלא ייכנס

רווקות מבוגרות מוחות על מעמדן הבעייתי בחברה הדתית, ודורשות שינוי משמעותי בנורמות שלה. זו אינה כותרת מהעיתון של אתמול, אלא סיכום אפשרי של פרשייה מקראית

מיכה הנביא מבקש מהעם לזכור מאורעות שונים שהתרחשו לאחר יציאת מצרים: 'כִּי הֶעֱלִתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתִיךָ וָאֶשְׁלַח לְפָנֶיךָ אֶת מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם  עַמִּי

חז"ל מספרים שנכרי אחד בא לפני רבן יוחנן בן זכאי וסנט בו: אתם היהודים עורכים מדי פעם בפעם פולחן מוזר של פרה אדומה. אתם לוקחים פרה,

 לעיתים אירוע בודד יכול לרכז בתוכו תופעות ומגמות המאפיינות תקופה שלמה. חז"ל מספרים לנו על פגישתו של הכהן הגדול שמעון הצדיק עם אלכסנדר מוקדון, פגישה

פרשת חוקת מתארת את השנה הארבעים והאחרונה להליכת בני ישראל במדבר. נדמה שהלקחים לא הופקו –  העם ממשיך בתלונותיו על מזון ומים. במהלך ארבעים שנה

אוטו פון ביסמרק היה קנצלר גרמניה במשך שלושים שנה בשלהי המאה התשע עשרה. במשך תקופה זו ביסמרק הוביל בערמומיות ובדרכים עקלקלות לאיחודה של גרמניה, תחת