בשתי הפרשיות הראשונות בתורה אנו קוראים על מצוות פרייה ורבייה. בפרשת בראשית נכתב: 'וַיִּבְרָא אֱלקִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹקִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא
בסיום הסעודה, בעת שאנו מברכים את ברכת המזון, אנו אומרים: "הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת". משפט מורכב זה מקורו בספר עמוס (ט,יא):
יום טוב ראשון 1. הכנות לחג – נוהגים לטבול במקווה לכבוד הרגל. יש להימנע מאכילת סעודה הכוללת נטילת ידיים החל מ 14:15 כדי שנאכל
"מעשה בר' אליעזר שירד לפני התיבה ואמר עשרים וארבע ברכות [בתענית על בצורת] ולא נענה. ירד רבי עקיבא אחריו ואמר 'אבינו מלכנו, אין לנו מלך
"כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם, מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו" ערב יום כפור 1. יש מצווה מיוחדת לאכול בערב יום הכיפורים
כשאנו מדברים על "מלך השמש", אנו מתכוונים בדרך כלל ללואי הארבע עשרה, אך המהר"ל חשב שכל אדם הוא "מלך השמש". כך כתב המהר"ל: "וכמו שהשמש
לוח השנה הוא אחד הדברים המגדירים אומה. לוחות שנה שונים מפרידים בין עמים יותר מכל אלמנט תרבותי אחר. בקרבות בעלות הברית נגד נפוליאון, ניהנה הקיסר
מצוות תקיעת שופר בראש השנה אינה כתובה בתורה בצורה מפורטת וברורה. בשני מקומות בתורה קיים ניסוח כללי: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי
בפרשתנו מופיע תאור קצר על אודות הליכתם של משה ויהושע תלמידו לאהל מועד. הליכה זו היא פרק הסיום בהנהגתו של משה, והחלפתו על ידי יהושע:
אפשר ללמוד הרבה על תקופה היסטורית מן השאלה על מה רבו אנשים בתקופה הזו. כך למשל חוקר של התקופה הסוציאליסטית במדינת ישראל יוכל ללמוד רבות