חגים ומועדים

א. שבת חזון השבת שלפני תשעה באב היא השבת השלישית משלוש שבתות הפורענות. הפטרת השבוע היא הפרק הראשון של ישעיה: "חזון ישעיהו בן אמוץ אשר

    דיני שבועות שחל במוצאי שבת הואיל ומדובר ביומיים כאשר תחילה שבת ולאחריה יום טוב, יש להקפיד מאד בהפרדה בין הימים, כך שכל יום

כולם מגיעים לליל הסדר   שני גואלים גדולים יש לעם ישראל. האחד משה רבנו הגואל הלאומי בשעה שיצאו ממצרים והשני הוא אליהו הגואל לעתיד לבוא

  כל האמור לקמן מבוסס על סוגית פרוז בן יומו ומוקף בן יומו (מגילה יט ע"א) פירושו: שהחיוב נקבע על פי נוכחותו של האדם ביום

שבת זכור   1.  המוקד של שבת זכור הוא קריאת המפטיר – "זכור את אשר עשה לך עמלק". קריאה זו היא חובה מהתורה. חכמים סמכו

    הרמב"ם מתאר את צביונו של חנוכה: ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור שיהיו שמונת הימים האלו שתחלתן מליל חמשה ועשרים בכסלו ימי שמחה

הכנות לחג – נוהגים לטבול במקווה לכבוד הרגל. יש להימנע מאכילת סעודה הכוללת נטילת ידיים החל מהשעה 15:30 כדי שנאכל את הסעודה הראשונה בחג בתיאבון.[1]

  "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם, מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו"   ערב יום כיפור   1.  יש מצווה מיוחדת לאכול בערב יום

הרמב"ם בהלכות תשובה (ג, ב) דן במטרת התקיעה: "אע"פ שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב, רמז יש בו כלומר עורו ישנים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם

הכנות לחג יש הנוהגים לטבול במקווה לפני יום הדין. לזכור לעשות התרת נדרים. עירוב תבשילין – השנה יום טוב שני של ראש השנה חל בערב