- הכנות לחג – נוהגים לטבול במקווה לכבוד הרגל. יש להימנע מאכילת סעודה הכוללת נטילת ידיים החל מהשעה 15:30 כדי שנאכל את הסעודה הראשונה בחג בתיאבון.[1]
- הדלקת הנר – "להדליק נר של יום טוב", ברכת "שהחיינו".
- סדר הקידוש בלילה – ברכת הגפן, אשר בחר בנו מכל עם, לישב סוכה, שהחיינו. יש מסורות שונות לאופן אמירת הקדוש:
א) הגר"א (על פי הרמב"ם) – עומדים בעת אמירת הקידוש ומברכים "לישב בסוכה" ויושבים.
ב) הרמ"א – הנוהג בכל השנה לקדש בישיבה אומר את הקידוש בישיבה.[2]
4. סדר קידוש ביום – נחלקו הפוסקים: יש האומרים שיברך "לישב בסוכה" אחר ברכת בורא פרי הגפן, ויש אומרים שיברך "לישב בסוכה" בשעה שבוצע על הפת, ולא בעת אמירת הקידוש. כל אחד ינהג לפי מסורת אבותיו. אמירת הברכה מפי המקדש או הבוצע פוטרת את כולם, ואין צורך לחזור ולברך פעם נוספת.
5. סעודה על מזונות – כאשר מקדשים במהלך היום אף על פי שאין אוכלים לחם אלא מזונות (עוגה, ביסקוויטים וכו') מברכים לישב בסוכה.
6. כוונה בשעת הברכה – בדרך כלל אין אנו מקפידים לכוון כוונה ספציפית של מהות המצווה בשעה שאנו מקיימים את המצוות. הואיל והתורה מנמקת את מצוות סוכה, הצורך בכוונה הוא חלק מעשיית המצווה. לכן בעת שישובים בסוכה כדאי לכוון ולהזכיר שהסוכה הגנה עלינו בעת שיצאנו ממצרים.[3]
7. חובת אכילה בלילה הראשון –יש חובה מיוחדת לאכול בלילה הראשון כזית פת תוך כדי אכילת פרס (שיעור של 4 דקות). חובה זו היא תולדה של היקש בין אכילת מצה בליל פסח ללילה ראשון של סוכות. לכן בדומה למצה[4] יש לאכול לפחות פרוסת חלה ברצף לפני שאוכלים את שאר התבשילים.
8. גשם בסוכות – אם ירד במהלך חול המועד גשם ניכר – פטור מהסוכה.
9. חום גדול – אם מצטער מהחום פטור מהסוכה.
10.סוכה בשבת ויום טוב – המעמיד את הסוכה על גבי קרקע שאינה מרוצפת (בגינה) ייזהר שלא לגרור כיסאות או שולחנות כדי שלא יעשה חריץ (חופר). כמו כן יקפיד שלא יישפכו מים (משקה).
11.הבדלה–בעת שאומרים את ההבדלה נוהגים לברך "לישב בסוכה". הואיל ובירכנו את ברכת הסוכה רצוי לשבת בסמיכות להבדלה בסוכה ולאכול מזונות או ארוחת ערב.
12.אכילה ושתייה ושינה בסוכה – אוכלים ושותים כל שבעת ימים בסוכה. מעיקר הדין אכילת עראי מותרת מחוץ לסוכה, ובכל אופן ראוי ורצוי לאכול ולשתות כל דבר בתוך הסוכה[5]. כמו כן כשמזג האוויר מאפשר ראוי ונכון לישון בסוכה, יש כאן גם הזדמנות לחוויה מכוננת עם הילדים.
13. מתי חייבים לאכול בסוכה ולברך? אכילת לחם או מזונות עם קפה בבוקר – אם אדם אוכל פרות או קצת מזונות כחטיף – פטור מהסוכה, ואם אוכל בסוכה אינו מברך 'לישב בסוכה'.
14.חינוך ילדינו – ימי מועד בכלל הם ימים חשובים שאפשר להעניק בהם חוויה רוחנית לילדינו. במצוות סוכה בפרט יש דין מיוחד של "חינוך ילדים". לכן ראוי שילדים בני חמש ויותר ישבו לאכול בסוכה. יש להסביר לילדים על מהות הסוכה, כל ילד לפי רמתו.[6]
15.מתי מברכים "לישב בסוכה"?[7] לשיטת השו"ע – בזמן האכילה. לכן מברכים ברכת הנהנין "המוציא או מזונות" ומוסיפים את ברכת "לישב בסוכה", ורק לאחר מכן טועמים. לשיטת הגר"א – בזמן שנכנס לסוכה. לשיטתו, כל פעם שנכנס לאחר שעזב את הסוכה לזמן ניכר יברך "לישב בסוכה". הלכה למעשה: אם יצא מהסוכה לעבודה או טיול וחזר לסוכה, אפילו שאינו מתכוון לאכול, לדעת כולם מברך על השהייה בסוכה. קל וחומר אם סועד בסוכה סעודה שיש בה מזונות או לחם.
16.האם נשים מברכות על הסוכה? מנהג אשכנז – נשים מברכות "לישב בסוכה". מנהג ספרד – אין מברכות, אולם אם ברצונן לברך – יכולות.
17. הדלקת נרות בסוכה – במיוחד כאשר הסוכה בחוץ קשה להדליק נרות שבת ויום טוב בתוך הסוכה הן מצד חשש לדלקה והן משום שהרוח עלולה לכבות את הנרות. לכן ידליקו בבית, במקום שמכינים בו את צורכי הסעודה.
18.טיולים בחג הסוכות – טוב וראוי לצאת לטיולים במהלך חול המועד. היוצא לטיולים בחול המועד צריך לתכנן שבמהלך הטיול תהיה לו סוכה.[8] מובן שאפשר לאכול כל אכילת ארעי מחוץ לסוכה, ובערב לאכול בסוכה ארוחה הכוללת לחם.
ארבעת המינים
- איגוד המינים – מצווה לאגוד את הלולב עם הערבות וההדסים, ויש לאגוד כך ששדרת הלולב תהיה כלפי פניו, ההדסים מימין והערבות משמאל, ההדסים יהיו גבוהים מהערבות וראש הלולב יהיה גבוה לפחות 8 ס"מ מההדסים. רצוי לאגוד בעלי לולב. יש להכניס את הערבות וההדסים ל"קושיקלך" בזהירות, שלא ינשרו עלים וייפסלו.
- ראוי לברך על ארבעת המינים בבוקר מוקדם בסוכה, לפני ההליכה לבית הכנסת.
- סדר הברכה:
א) ליטול את הלולב ביד ימין ולאחוז באתרוג כשהוא הפוך (פיטמה למטה ועוקץ למעלה).
ב) לברך את ברכת המצווה (ביום הראשון מברכים גם "שהחיינו"). לאחר הברכה יש להפוך את האתרוג ולנענע
4. נענוע הלולב בשעת אמירת הלל היא חלק משמעותי ממצוות נטילת לולב. כל אחד נוהג את סדר הנענועים כמנהג אבותיו. אין לנענע את הלולב בשעה שאומר את שם ה'.
5. עבודה בחול המועד
עבודה שאיננה נחוצה ואינה מוגדרת "דבר האבד" (מלאכה שאם לא יעשה אותה יהיה לו הפסד גדול) – אין לעשותה בחול המועד. קל וחומר שעבודות שאנו משאירים בכוונה לחול המועד הן אסורות לחלוטין. יש להימנע מעבודות שאין בהן צורך, וכיום שעובדים חמישה ימי עבודה אפשר ורצוי לאלו שמתאפשר להם להמיר ולהחליף את ימי העבודה בחול המועד בימי שישי.
[1] רמ"א תרלט, ג ובמשנה ברורה שם.
[2] תרמג, ג וברמ"א.
[3]משנה ברורה סימן תרכה ס"ק א: "וכתבו האחרונים שיכווין בישיבתה, שצוונו הקב"ה ליישב בסוכה זכר ליציאת מצרים וגם זכר לענני כבוד שהקיפן אז עלינו להגן עלינו מן השרב והשמש. וכל זה לצאת ידי המצווה כתיקונה".
[4] משנה ברורה תרלט ס"ק כב.
[5] שולחן ערוך תרלט סעיפים ג-ד.
[6] שולחן ערוך סימן תרמ סעיף ב.
[7] שולחן ערוך תרלט סעיף ח.
[8] אגרות משה חלק אבן העזר חלק ד סימן לב.