בית מדרש

תהליך ההיטהרות של המצורע מורכב. במהלך טהרתו נדרש המצורע להביא עץ ארז , שני תולעת ואזוב. כידוע קומתו של עץ הארז מתנשאת לגובה רב אף

כולם מגיעים לליל הסדר   שני גואלים גדולים יש לעם ישראל. האחד משה רבנו הגואל הלאומי בשעה שיצאו ממצרים והשני הוא אליהו הגואל לעתיד לבוא

שלוש פעמים בתחילת הפרשה מודגשת התמידיות של האש על גבי המזבח: "צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל

ספר שמות מסתיים בהמתנת משה מחוץ למשכן. אין הוא יכול להיכנס, שנאמר: "וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה

פרשיות ויקהל-פקודי הן פרשות המתארות את עשיית המשכן ובנייתו. בפרשיות הללו יש חזרה על הנאמר בפרשיות תרומה ותצווה. אין התורה חוזרת על פסוקים לחינם, ובוודאי

  כל האמור לקמן מבוסס על סוגית פרוז בן יומו ומוקף בן יומו (מגילה יט ע"א) פירושו: שהחיוב נקבע על פי נוכחותו של האדם ביום

הלוחות הראשונים ניתנו בהיותם כתובים באצבע אלוקים ועשייתם מעשה אלוקים: "וַיִּתֵּן אֶל מֹשֶׁה כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ בְּהַר סִינַי שְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת לֻחֹת אֶבֶן כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע

שבת זכור   1.  המוקד של שבת זכור הוא קריאת המפטיר – "זכור את אשר עשה לך עמלק". קריאה זו היא חובה מהתורה. חכמים סמכו

המעיין בפרשת תצווה לא ימצא בה את שמו של משה. כמה פרשנים עסקו בהיעדר שמו של משה מפרשתנו; הגאון מווילנה (פנינים משולחן הגר"א עמ' קכט

בפרשת תרומה מתוארים כלי המשכן, שהיו עשויים מעץ ומזהב, אולם הרכב החומרים בכל כלי היה שונה. ארון העץ היה מצופה זהב מבית ומחוץ: "וְעָשׂוּ אֲרוֹן