בית מדרש

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ סַמִּים נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה סַמִּים וּלְבֹנָה זַכָּה בַּד בְּבַד יִהְיֶה: וְעָשִׂיתָ אֹתָהּ קְטֹרֶת רֹקַח מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ מְמֻלָּח טָהוֹר קֹדֶשׁ"

בשולי מעילו של הכהן היו תלויים פעמונים ורימונים, שתפקידם היה להשמיע קול בעת שאהרון הכהן היה נכנס אל הקודש.   וְעָשִׂיתָ עַל שׁוּלָיו רִמֹּנֵי תְּכֵלֶת

  המשכן והמקדש הם מקומות של השראת שכינה, ובכל זאת שונים זה מזה בבניינם ובמהותם. בעוד המקדש קבוע, אינו נייד ומיקומו במקום שבחר ה', הרי

פרשת משפטים מלאה וגדושה במצוות חברתיות ובהלכות הקשורות למערכות מגוונות של תביעות ממוניות בין מזיק לניזק, בין גזלן והנגזל ובין מלווה ללווה. יש פרשה ייחודית

דמותו של יתרו, ראשון הגרים שהצטרפו לעם ישראל, זוכה ליחס נרחב בתורה. לפני תיאור מעמד הר סיני הקדימה התורה סיפור ארוך (שמות יח, א-כז) על

  עוד בהיותה ילדה צעירה לימים עמדה מרים בשיאן של גזרות והשגיחה על משה כדי שלא ייפגע חלילה. ברגע שהבחינה בבת פרעה החומלת על הילד,

בסיום הפרשה העוסקת בזכירת יציאת מצרים מובא הפסוק: "וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת יְקֹוָק בְּפִיךָ כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ

בפרשה הקודמת קראנו על שלושה אותות שמשה היה אמור לבצע באמצעות מטהו.  באחד האותות התבקש משה להשליך את המטה ולהפכו לנחש, ולאחר מכן לאחוז בזנבו

בשבת שעברה קראנו שהודות למפגש המרגש שהתקיים בין יוסף לאחיו, ירדו יעקב ובני ביתו מצרימה. התורה מוסרת לנו רשימה שמית מדויקת של היורדים, שכן במהלך

  לאחר נאומו המרגש של יהודה, בו בזמן שיוסף חושף את זהותו לפני אחיו, הוא שואלם: 'העוד אבי חי?!' מה מקומה של שאלה זו? וכי