בשולי מעילו של הכהן היו תלויים פעמונים ורימונים, שתפקידם היה להשמיע קול בעת שאהרון הכהן היה נכנס אל הקודש.

וְעָשִׂיתָ עַל שׁוּלָיו רִמֹּנֵי תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי עַל שׁוּלָיו סָבִיב וּפַעֲמֹנֵי זָהָב בְּתוֹכָם סָבִיב: פַּעֲמֹן זָהָב וְרִמּוֹן פַּעֲמֹן זָהָב וְרִמּוֹן עַל שׁוּלֵי הַמְּעִיל סָבִיב: וְהָיָה עַל אַהֲרֹן לְשָׁרֵת וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ לִפְנֵי ה' וּבְצֵאתוֹ וְלֹא יָמוּת.

ומסביר הרשב"ם: 'ולפי שצוה הקב"ה וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבאו לכפר בקדש עד צאתו, לכך ציוה הקב"ה ונשמע קולו בבאו ויתרחקו השומעים משם'.

בעוד לפי הרשב"ם הפעמונים הללו הם פעמוני אזהרה לעם ישראל, שיהיו מודעים לכניסת הכהן הגדול לקודש, הרי שלשיטת הרמב"ן הפעמונים הללו הם בעבור הכהן עצמו, שידע שקבל רשות מהקב"ה להיכנס לתוך ההיכל. ובלשון הרמב"ן: 'לכך אמר כי צוה בהם בעבור שישמע קולו בקדש, ויכנס לפני אדוניו כאלו ברשות, כי הבא בהיכל מלך פתאום חייב מיתה'.

חז"ל הבינו את מטרת הפעמונים בכיוון אחר. לדעתם תפקידם לכפר על העוון הנעשה מחוץ לכותלי המשכן לכפר על לשון הרע: 'מה קרבנות מכפרין, אף בגדי כהונה מכפרין; כתונת מכפרת על שפיכות דמים: 'ויטבלו את הכתנת בדם'; … מעיל מכפר על לשון הרע, אמר הקב"ה: יבא דבר שבקול ויכפר על מעשה הקול'(ערכין טז ע"א).

מדוע דווקא המעיל נבחר כבגד המכפר על לשון הרע? כדי להסביר את ייחוד המעיל נצטט תחילה את אחת האגדות הידועות והמופלאות על אודות לשון הרע:

'זאת תהיה תורת המצורע' זה הוא שכתוב (תהילים ל"ד) 'מי האיש החפץ חיים'.

מעשה ברוכל אחד שהיה מסתובב בעיירות, שהיו סמוכות לציפורי והיה מכריז ואומר מי רוצה לקנות סם חיים? והיו הבריות דוחקות עליו לקנות ממנו. ר' ינאי היה יושב ועוסק בתורה בטרקלינו, שמע את אותו רוכל שהוא מכריז מי רוצה לקנות סם חיים אמר לו ר' ינאי: בא ועלה אלי ומכור לי, אמר לו הרוכל: אתה אינך צריך לסחורתי ולא שכמותך. הפציר בו ר' ינאי ועלה אליו הרוכל. הוציא לו הרוכל ספר תהילים והראה לו את הפסוק 'מי האיש החפץ חיים' מה כתוב אחריו? 'נצור לשונך מרע… סור מרע ועשה טוב' (ויקרא רבה טז, ב).

הרוכל מסרב בתוקף למכור את סחורתו לרבי ינאי מאחר שרבי ינאי מייצג קבוצה שמעולם לא התמודדה עם לשון הרע. הוא מתכנס בטרקלין, ממעט במשא ומתן עם הבריות ודוגל בתפיסה – 'שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו'. רבי ינאי אינו בוחר בגישת חיים של 'מי האיש החפץ חיים' ולכן סם החיים של הרוכל אינו מיועד בעבורו. לאחר שרבי ינאי התעקש עלה הרוכל ואמר לו – 'מי האיש החפץ חיים' כלומר האדם החפץ בחיים ורוצה להיות מעורב בין הבריות, טוב שינצור פיו ויימנע מלשון הרע. זו המתנה שניתנה לרבי ינאי, שהתמודדות עם לשון הרע קיימת דווקא ברשות הרבים.

ייתכן שהמעיל מסמל את היציאה לרשות הרבים. דרכו של אדם ללבוש מעיל בעת יציאתו מהבית לרשות הרבים כיוון ששם הוא מתמודד עם לשון הרע וזקוק לפעמונים ורימונים שיצלצלו ויזכירו לו להימנע מלשון הרע. הכהן הגדול לובש מעיל בעודו נכנס לפני ולפנים, רחוק מרשות הרבים, ומכפר על עוון לשון הרע. פעם אחת בשנה, בעיצומה של עבודת הכהן הגדול, נגזרת שתיקה על הכהן ועל הציבור כולו – ובכך מתכפר עוון לשון הרע. רמז לכפרה על לשון הרע אפשר לראות בלשון הפסוקים המתארים את המעיל: ו"ְעָשִׂיתָ אֶת מְעִיל הָאֵפוֹד כְּלִיל תְּכֵלֶת: וְהָיָה פִי רֹאשׁוֹ בְּתוֹכוֹ שָׂפָה יִהְיֶה לְפִיו סָבִיב מַעֲשֵׂה אֹרֵג כְּפִי תַחְרָא יִהְיֶה לּוֹ לֹא יִקָּרֵעַ וְעָשִׂיתָ עַל שׁוּלָיו רִמֹּנֵי תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי עַל שׁוּלָיו סָבִיב וּפַעֲמֹנֵי זָהָב בְּתוֹכָם סָבִיב". למעיל יש שפה לפיו, כזו שאינה מדברת לשון הרע.