kipa

פרשיות ויקהל-פקודי הן פרשות המתארות את עשיית המשכן ובנייתו. בפרשיות הללו יש חזרה על הנאמר בפרשיות תרומה ותצווה. אין התורה חוזרת על פסוקים לחינם, ובוודאי

  כל האמור לקמן מבוסס על סוגית פרוז בן יומו ומוקף בן יומו (מגילה יט ע"א) פירושו: שהחיוב נקבע על פי נוכחותו של האדם ביום

הלוחות הראשונים ניתנו בהיותם כתובים באצבע אלוקים ועשייתם מעשה אלוקים: "וַיִּתֵּן אֶל מֹשֶׁה כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ בְּהַר סִינַי שְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת לֻחֹת אֶבֶן כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע

המעיין בפרשת תצווה לא ימצא בה את שמו של משה. כמה פרשנים עסקו בהיעדר שמו של משה מפרשתנו; הגאון מווילנה (פנינים משולחן הגר"א עמ' קכט

שבת זכור   1.  המוקד של שבת זכור הוא קריאת המפטיר – "זכור את אשר עשה לך עמלק". קריאה זו היא חובה מהתורה. חכמים סמכו

בפרשת תרומה מתוארים כלי המשכן, שהיו עשויים מעץ ומזהב, אולם הרכב החומרים בכל כלי היה שונה. ארון העץ היה מצופה זהב מבית ומחוץ: "וְעָשׂוּ אֲרוֹן

פרשת משפטים מלאה וגדושה במצוות הקשורות בעיקר להלכות נזיקין וממונות, אולם בשלהי הפרשה אפשר למצוא כמה מצוות הקשורות לחברה והקהילה. לאחר שהתורה מפרטת כללים אחדים

המעיין בניסוח עשרת הדברות כמובא בספר שמות ובספר דברים יוכל להבחין בכמה הבדלים, מקצתם סגנוניים ואחרים מהותיים. נתמקד במצוות השבת: אפשר להצביע על שתי הבחנות

הרב עובדיה יוסף נשאל מפי בחור שהביע בפניו חשש להתחתן עם אחותה של אשת אחיו מפאת צוואת רבי יהודה חסיד, ששני אחים לא יישאו שתי

המצווה הראשונה שנצטוו בה ישראל היא קידוש החודש. אמנם עוד לפני כן נצטוו האבות במצוות כגון גיד הנשה ומצוות מילה, אבל מצוות אלו ניתנו ליחידים