פרשת שבוע

  המדרש מגדיר את הליכת יעקב לחרן כהליכה למקום גלות, שכן קיים חשש שמא עשיו ירצח אותו. וכך שנינו במדרש: ילמדנו רבינו ההורג את הנפש

  יצחק ורבקה זכו לזוג תאומים השונים זה מזה בדרכם ובאופיים: "וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים"

בסיפור העקדה בולט חסרונה של שרה. אברהם בצאתו להר המוריה אינו מדבר עם שרה, וייתכן ששרה אינה יודעת על מטרת הליכתם המשותפת של אברהם ויצחק.

בפרשתנו מתואר דו-שיח נוקב שניהל אברהם עם הקב"ה. אברהם, איש החסד, עמד והתפלל על הרשעים מסדום, וטענתו המרכזית היא: "חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה לְהָמִית

בפרשתנו מתוארת מלחמת העולם הראשונה בתולדות קיום העולם, מלחמה שהיו מעורבים בה מלכים גדולים וממלכות אדירות. התורה מתארת את המלחמה לפרטיה, ויש חשיפה נרחבת של

בשתי הפרשיות הראשונות בתורה אנו קוראים על מצוות פרייה ורבייה. בפרשת בראשית נאמר: "וַיִּבְרָא אֱלקִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹקִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא

אחד הדיונים הפילוסופיים המרכזיים בקהלת הוא סוגיית 'צדיק ורע לו ורשע וטוב לו': "הַכֹּל רָאִיתִי בִּימֵי הֶבְלִי יֵשׁ צַדִּיק אֹבֵד בְּצִדְקוֹ וְיֵשׁ רָשָׁע מַאֲרִיךְ בְּרָעָתוֹ".

בתחילת התפילה ביום כיפורמוציאים שני ספרי תורה והחזן פותח בפסוק: "אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה". האותיות הסופיות החותמות את המילים שבפסוק מרכיבות את שמו

בפרשתנו יש תיאור קצר של הליכת משה ותלמידו יהושע לאוהל מועד. הליכה זו היא פרק הסיום בהנהגת משה והחלפתו על ידי יהושע: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל

כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁת שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר וְנָתַתָּה לַלֵּוִי לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ וְשָׂבֵעוּ: וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ