ל"ג בעומר- הרבנית דינה נגר
שלום לכן קצת מחשבות על ספירת העומר- השנה בספירת העומר מעסיקה אותי שאלת הכמות והאיכות. הדמות העיקרית של ספירת העומר בעיניי היא רבי עקיבא וההתפתחות
שלום לכן קצת מחשבות על ספירת העומר- השנה בספירת העומר מעסיקה אותי שאלת הכמות והאיכות. הדמות העיקרית של ספירת העומר בעיניי היא רבי עקיבא וההתפתחות
פרשת בהר פותחת במצוות שמיטה ויובל, ולאחריהן, ישנם מספר פסוקים העוסקים באופנים השונים בהם ניתן לשקם את מי שהתמוטט וירד מנכסיו: (כה) כִּֽי־יָמ֣וּךְ אָחִ֔יךָ וּמָכַ֖ר
מאז ומתמיד חומש דברים היה החומש האהוב עלי. נדמה לי שחלק מהאהבה שלי אליו קשורה באמירות החד משמעיות והמוחלטות, בסגנון: "מה ה' אלוקיך שואל מעמך?"
עכשיו לא רק הבוגרות אינן מיושבות בית המדרש אלא גם אנחנו, הצוות ואף התלמידות עצמן. נראה לי שפרשת מטות מתאימה לתקופה הזאת- שבטים ראובן וגד
בפרשת בהעלותך, אנו פוגשים את "קו פרשת המים" של ספר במדבר: עד פרשיית "ויהי בנסוע הארון" אנו פוגשים תיאור מופלא של עם הדבק בה' ובתורתו
בתפילת שחרית בבית הכנסת הספרדי בנתניה. שם יש ויכוח קבוע בקריאת התורה בשבוע בו יש פסוקים של קללות, אף מתפלל לא מוכן לעלות לתורה כשקוראים את הפסוקים הללו, כאילו הדבר יביא עליו את הקללות אותם קוראים.
בפרשת אמור אנו קוראים את הפסוקים המצווים אותנו על ספרית העומר, כחלק מהציווי על מקראי הקודש, מועדי השנה. קשה להתעלם מהפסוקים הללו בימים אלו כאשר
קרבן תודה הוא סניף של קרבן השלמים וכך נאמר (ז,יא): " וְזֹאת תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים … אִם עַל תּוֹדָה יַקְרִיבֶנּוּ ". ומסביר רש"י: "אם על
איך ניתן לחיות חיים שיש בהם משמעות רוחנית ומפגש עם עומק ומשמעות כאשר מבט פשוט על העולם מפגיש אותנו עם עולם ששולטים בו חוקים חיצוניים
פרשת משפטים מסתיימת במעמד ברית האגנות, אשר אחריה עולים משה, אהרון ובניו, ושבעים הזקנים אל ההר: שמות פרק כד (ט) וַיַּ֥עַל מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹ֑ן נָדָב֙ וַאֲבִיה֔וּא