פרשת שבוע

פרשתנו מתארת את היום השמיני של אהרן ובניו בתוך תוכי המשכן, הנפתח בהבאת הקרבנות. בכתובים מתוארת 'הזמנה רשמית' של משה את אהרן להקריב את הקרבנות,

  האם נוכל למצוא משותף בין פרשת הקרבנות שאנו קוראים בפרשיות השבוע ובין פורים החל במוצאי שבת? לכאורה מדובר בשני עולמות רחוקים, אולם נקודה אחת

אחת מתכונותיו הבסיסיות של מנהיג היא יכולתו לקבל החלטות. דוגמה מובהקת לכך נוכל לקבל מבית מדרשו של ראש ממשלת ישראל לשעבר, מנחם בגין ז"ל. בקיץ

  פרשיות ויקהל-פקודי מסכמות את תהליך בניית המשכן , והן חזרה על דברים ידועים שתוארו בהרחבה בפרשיות תרומה-תצוה. לא אכנס לשאלה המרכזית של מטרת החזרה,

"וַיָּבֹאוּ כָּל אִישׁ אֲשֶׁר נְשָׂאוֹ לִבּוֹ וְכֹל אֲשֶׁר נָדְבָה רוּחוֹ אֹתוֹ הֵבִיאוּ אֶת תְּרוּמַת ה' לִמְלֶאכֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּלְכָל עֲבֹדָתוֹ וּלְבִגְדֵי הַקֹּדֶשׁ" (שמות לה, כא).

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ סַמִּים נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה סַמִּים וּלְבֹנָה זַכָּה בַּד בְּבַד יִהְיֶה: וְעָשִׂיתָ אֹתָהּ קְטֹרֶת רֹקַח מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ מְמֻלָּח טָהוֹר קֹדֶשׁ"

בשולי מעילו של הכהן היו תלויים פעמונים ורימונים, שתפקידם היה להשמיע קול בעת שאהרון הכהן היה נכנס אל הקודש.   וְעָשִׂיתָ עַל שׁוּלָיו רִמֹּנֵי תְּכֵלֶת

  המשכן והמקדש הם מקומות של השראת שכינה, ובכל זאת שונים זה מזה בבניינם ובמהותם. בעוד המקדש קבוע, אינו נייד ומיקומו במקום שבחר ה', הרי

פרשת משפטים מלאה וגדושה במצוות חברתיות ובהלכות הקשורות למערכות מגוונות של תביעות ממוניות בין מזיק לניזק, בין גזלן והנגזל ובין מלווה ללווה. יש פרשה ייחודית

דמותו של יתרו, ראשון הגרים שהצטרפו לעם ישראל, זוכה ליחס נרחב בתורה. לפני תיאור מעמד הר סיני הקדימה התורה סיפור ארוך (שמות יח, א-כז) על