בית מדרש

    בפרשת חוקת מתוארת השנה הארבעים (והאחרונה) להליכת בני ישראל במדבר. נדמה שהלקחים לא הופקו – העם המשיך בתלונותיו על מזון ומים. במהלך 40

  במהלך הוויכוח הסוער בין קרח למשה ביקש משה מדתן ואבירם שיעלו אליו. תגובתם לבקשתו של משה לא איחרה לבוא: "וַיֹּאמְרוּ לֹא נַעֲלֶה הַמְעַט כִּי

  בסוף הפרשה מתואר חטא, ולכאורה יצא צו איסור פרסום על זהותו של האדם שחטא, שכן הוא נשאר אנונימי: וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר וַיִּמְצְאוּ אִישׁ

משה מבקש מחותנו יתרו להצטרף אליו למסע לארץ ישראל, אולם יתרו מסרב ומבקש לחזור למקומו. כבר בתחילת המסע נתגלו סדקים, ושיאם באירוע חמור שבמהלכו אומר

  פרשת נשא היא הפרשה הארוכה ביותר בתורה, ויש בה 176 פסוקים. בדרך כלל התורה מקפידה לכתוב כל דבר בקצרה; חז"ל דרשו כתרי אותיות כדי

הפטרת השבוע מסתיימת בשני פסוקים משמעותיים: "וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה וְיָדַעַתְּ אֶת ה". לא לחינם נבחרו פסוקים

תקופת האבלות למנהג האשכנזים (הנוהגים אבלות ממחרת הפסח) מסתיימת בל"ג בעומר. מנהגי האבלות בימי הספירה מקורם בפורעניות שאירעו לעם ישראל באותם הימים: שנים עשר אלף

שבפרשת השבוע אנו קוראים על שני תחומים הלכתיים המאתגרים אותנו: שמיטה וריבית. המשותף לשני האיסורים הללו הוא שבמהלך הדורות נמצאו היתרים מיוחדים המאפשרים לעקוף אותם,

    החלק המרכזי בפרשת אמור הוא פרשת המועדות. התורה סוקרת לפי מעגל השנה את המועדות השונים, ברם במרכז הפרשה מצוי פסוק שלכאורה אינו קשור

בשבוע הראשון של מלחמת לבנון נפל בצידון יובל הראל, בנם של יחזקאל ומרים הראל משכונת תלפיות בירושלים. יובל נקבר בהר הרצל בירושלים. השמועה על מותו