בפרשתנו מקבלים משה ואהרן ציווי שבמבט ראשון נראה משונה ביותר: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם לְהוֹצִיא
בסוף פרק ל"ט מתואר איך כל חלקי המשכן מובאים בפני משה: "(לג) וַיָּבִיאוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן אֶל מֹשֶׁה אֶת הָאֹהֶל וְאֶת כָּל כֵּלָיו קְרָסָיו קְרָשָׁיו בריחו
בסוף פרק ל"ט מתואר איך כל חלקי המשכן מובאים בפני משה: "(לג) וַיָּבִיאוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן אֶל מֹשֶׁה אֶת הָאֹהֶל וְאֶת כָּל כֵּלָיו קְרָסָיו קְרָשָׁיו בריחו
רשימת קרבנות המועדים, לא נראית כאחת הפרשיות המסעירות – אך קריאה מדוקדקת שלה תגלה אוצרות עמוקים. דוגמא לדבר ניתן למצוא בפרשיית מוסף השבת: "וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת
בפרשת בהעלותך, אנו פוגשים את "קו פרשת המים" של ספר במדבר: עד פרשיית "ויהי בנסוע הארון" אנו פוגשים תיאור מופלא של עם הדבק בה' ובתורתו
בסוף פרק ל"ט מתואר איך כל חלקי המשכן מובאים בפני משה: "(לג) וַיָּבִיאוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן אֶל מֹשֶׁה אֶת הָאֹהֶל וְאֶת כָּל כֵּלָיו קְרָסָיו קְרָשָׁיו בריחו