בפרשתנו מקבלים משה ואהרן ציווי שבמבט ראשון נראה משונה ביותר: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם לְהוֹצִיא
בנות יקרות! בסיפור יוסף ואשת פוטיפר אנו עוסקים בסוגיה של הימנעות מחטא. לפי פשט הפסוקים, יוסף לאורך כל הדרך נמנע מהצעתה של אשת פוטיפר- "וימאן"
האדם כמו עץ השדה בנוי שכבות שכבות. כל שנה, כל תקופת חיים, מוסיפה נופך בבניין אישיותו. יש כאלה שחיים את חייהם בנוסטלגיה למה שכבר עבר,
בספרות האגדה מתואר ערב יום הכיפורים כיום של מפגש משפחתי ובמיוחד בין אדם לרעייתו. אחד הסיפורים שמדגים את ייחודו של ערב יום הכיפורים מופיע אודות
פעמים רבות אנו מגלים כי אין הלימה בין העבודה שאנו משקיעים לבין התוצאות. יש מי שתלמד שנים לקראת תואר במשפטים ותמצא עצמה בסוף התהליך בעסקים,
פרשת בלק מתחילה בראיה: "וירא בלק בן ציפור את כל אשר עשה ישראל לאמורי", ראיה המובילה לפחד ולסלידה. לראיה הזו של בלק תהיה משמעות עצומה
אנחנו פותחים השבוע את הקריאה בספר במדבר המביא את סיפור 39 השנים של נדודי ישראל במדבר. "וַיְדַבֵּ֨ר ה' אֶל־מֹשֶׁ֛ה בְּמִדְבַּ֥ר סִינַ֖י בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד בְּאֶחָד֩ לַחֹ֨דֶשׁ
מאז ומתמיד חומש דברים היה החומש האהוב עלי. נדמה לי שחלק מהאהבה שלי אליו קשורה באמירות החד משמעיות והמוחלטות, בסגנון: "מה ה' אלוקיך שואל מעמך?"
פרשת בראשית מסתיימת בפסוקים הפסימיים, המתארים את חרטתו על הקב"ה על בריאת האדם, ובהחלטתו של הקב"ה למחות את הבריאה: בראשית פרק ו (ו) וַיִּנָּ֣חֶם ה'
בסוף פרק ל"ט מתואר איך כל חלקי המשכן מובאים בפני משה: "(לג) וַיָּבִיאוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן אֶל מֹשֶׁה אֶת הָאֹהֶל וְאֶת כָּל כֵּלָיו קְרָסָיו קְרָשָׁיו בריחו