פרשת וישלח- כוחו של איפוק
חלק מחכמינו למדו את הנאמר בפסוקים כפשוטו ששכב עמה (אונקלוס), וחלקם טענו, שראובן לא שכב עם בלהה, וחלילה לחשוב שיעשה כן, אלא 'בלבל יצועי אביו'
חלק מחכמינו למדו את הנאמר בפסוקים כפשוטו ששכב עמה (אונקלוס), וחלקם טענו, שראובן לא שכב עם בלהה, וחלילה לחשוב שיעשה כן, אלא 'בלבל יצועי אביו'
יעקב עובר מעולם של שקידה ולימוד אל עולם לא מוכר וחשוך. זה הזמן להתפלל – "וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם" ומסביר רש"י (כח,יא) : " ורבותינו
רבקה מטייחת, שכן הסיבה המרכזית היא מפאת החשש שמא עשו יפגע ביעקב. גם לאחר, שגילה יצחק כי יעקב גנב את הברכות, ומן הסתם יכול היה
חז"ל היו משוכנעים ששרה אינה מעודכנת בפרטי המסע ותכליתו: "וירא את המקום מרחוק אמר אברהם מה אעשה אם אגלה לשרה נשים דעתן קלה עליהן בדבר
לדברי המדרש אברהם היה ראוי להיות ראשון הנבראים. אולם עלה חשש, שאם יחטא לא יהיה מי שיוכל לתקן ולכן האנושות החלה מאדם הראשון. אברהם איש
לדעת חז"ל הם בקשו למרוד בהקב"ה. עמדתם של חז"ל אומצה על ידי חלק גדול מפרשני ימי הביניים. הספורנו מדייק זאת מהפסוק: "וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ
הרמב"ם מגדיר את הבחירה החופשית כאחד מעמודי התווך של עולם המצוות ובלשונו: "ודבר זה עיקר גדול הוא והוא עמוד התורה והמצוה שנאמר ראה נתתי לפניך
לדעת רש"י היום הזה הכוונה לכל יום בחיינו. אולם הרש"ר הירש סבור שהמילים 'היום הזה' מתייחסות לרגע כריתת הברית. וכך הוא כותב: "היום הזה נהיית
פרשת כי תצא גדושה ומלאה במצוות ובפרט במצוות חברתיות. בפרשה זו ישנן מצוות רבות, שהוזכרו בחומשים הקודמים וחזרו ונשנו בפרשתנו. אחת מהן היא מצות פריקה
במהלך ארבעים שנה אלו הוריד ה' מן לעם ושתו מים בזכותה של מרים. לאחר מותה של מרים כלו מקורות המים העם שב והתלונן כדאשתקד. בפרשה