פרשת שבוע

  מילות הערכה ותודה כמעט שאינן נשמעות בתקופתנו.  בחיי היום הסוערים מלווים את האדם  מתחים העלולים לפגום ביכולתו לפרגן אפילו לבני משפחתו ולחבריו. פרשתנו מתארת

  'בְּיוֹם הַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ תָּקִים אֶת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד' (שמות מ', ב' ). האם בתאריך זה  הסתיימה מלאכת בניית המשכן, או קודם לכן?

  'בְּיוֹם הַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ תָּקִים אֶת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד' (שמות מ', ב' ). האם בתאריך זה  הסתיימה מלאכת בניית המשכן, או קודם לכן?

   כאשר זמר שכונתי מצליח לפרוץ לתודעה הלאומית, מיד אחריו מגיח למוספי העיתונים אמרגן מתוסכל : אני זה שעשיתי אותו! גם מאמני כדורסל נוטים להתקנא

  וַיָּבֹאוּ כָּל אִישׁ אֲשֶׁר נְשָׂאוֹ לִבּוֹ וְכֹל אֲשֶׁר נָדְבָה רוּחוֹ אֹתוֹ הֵבִיאוּ אֶת תְּרוּמַת  ה' לִמְלֶאכֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּלְכָל עֲבֹדָתוֹ וּלְבִגְדֵי הַקֹּדֶשׁ:  (שמות, ל"ה,

  'ויאמר משה אל בני ישראל ראו קרא ה' בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה…" הפסוק מדגיש את הפנייה המיוחדת של משה לישראל.

      כשהייתי קטן, הרגשתי תמיד תחושה של החמצה כשקראתי על חטא העגל: לא יכלו להתאפק עוד כמה שעות? מה כל כך בער לבני ישראל

 כאשר ניתנו הלוחות הראשונים למשה נאמר: וַיִּתֵּן אֶל מֹשֶׁה כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ בְּהַר סִינַי שְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת לֻחֹת אֶבֶן כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹקים. (שמות לא) ובהמשך

וַיֹּאמֶר  ה' אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ סַמִּים נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה סַמִּים וּלְבֹנָה זַכָּה בַּד בְּבַד יִהְיֶה:  וְעָשִׂיתָ אֹתָהּ קְטֹרֶת רֹקַח מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ מְמֻלָּח טָהוֹר קֹדֶשׁ: