פרשת יתרו- הכרת הטוב
וזו לשונו: 'תנא משום רבי פפייס: גנאי הוא למשה וששים ריבוא שלא אמרו ברוך עד שבא יתרו ואמר ברוך ה'. (סנהדרין צד ע"א) ר' פפייס
וזו לשונו: 'תנא משום רבי פפייס: גנאי הוא למשה וששים ריבוא שלא אמרו ברוך עד שבא יתרו ואמר ברוך ה'. (סנהדרין צד ע"א) ר' פפייס
בני ישראל תמהים לנוכח המראה המוזר וכך מתאר הכתוב (טז, טו): 'וַיִּרְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו מָן הוּא כִּי לֹא יָדְעוּ מַה הוּא
הפנייה המיוחדת של פרעה נבעה ממצוקה של מכת החושך. היושבים בבית האסורים מוגדרים כיושבי חושך וצלמות. ארץ מצרים נהפכה לבית אסורים גדול ובכך נפגע שלטונם
בילדותנו היתה מספרת לנו הגננת, שרק המצרים הוכו בעשר מכות. היהודים ששהו בארץ גושן לא נפגעו. וכך מפורש במשנה אבות (ה,ד): 'עשרה נסים נעשו לאבותינו
משה רבנו גדל והתחנך בבית פרעה, וכשנודעה לו זהותו היהודית, יצא אל אחיו לראות בסבלותם. וכך נאמר (שמות ב,יא – יב) : 'וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם
חז"ל הבינו, שמדובר כאן בכינוס בעל משמעות מיוחדת: 'ביקש יעקב לגלות לבניו קץ הימין, ונסתלקה ממנו שכינה.' (פסחים נו ע"א). מה העוון הגדול בגילוי הקץ?
פרשתנו מתארת את המפגש המרגש בין יוסף לאחיו ובין יוסף לאביו. אותם בנים שהראו לאביהם כתונת פסים מלאה בדם, מבשרים כעת לאביהם שיוסף חי. הפסוקים
דמותו של יעקב מלווה אותנו בחלק גדול ומהותי בספר בראשית. ניתן לחלק את תקופת חייו של יעקב לשני חלקים מרכזים. בתחילת חייו נאבק יעקב על
רגעים מתוחים עוברים על יעקב בשעה שהוא מזהה את עשו מרחוק (לג,א): 'וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה עֵשָׂו בָּא וְעִמּוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ וַיַּחַץ אֶת
יעקב נאלץ להתחתן עם שתי אחיות בשל תעלוליו של לבן חותנו. נישואיו עם לאה גרמו ליעקב תסכול והוא מתבטא על כך בחריפות: 'וַיֹּאמֶר אֶל לָבָן