מגילת אסתר פנים רבות לה, והרבה מהפכים מתחוללים בה. בפורים אנו מציינים בעיקר את המהפך שהתרחש באמצעות הנס, ואולם המגילה יכולה לסייע לנו לסקור מהפך
שבת זכור 1. מוקד של שבת זכור הוא קריאת המפטיר: "זכור את אשר עשה לך עמלק". קריאה זו היא חובה מהתורה. חכמים סמכו
המשכן, כמו גם רוב כליו, נבנה מעצי שיטים. נציין דוגמאות אחדות מתוך הכתובים: "ועשו ארון עצי שיטים" (שמות כה, י); "ועשית בדי עצי שיטים" (שם,
"לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעֹת וְלֹא תַעֲנֶה עַל רִב לִנְטֹת אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת" (שמות כג ,ב). אל מי התורה פונה במצווה זו? לפי פשוטו של
רבים סוברים שיש לחלק את עשרת הדברות לשני חלקים מרכזיים: החמש הראשונות מתמקדות במצוות שבין אדם למקום וחמש האחרונות מתמקדות במצוות שבין אדם לחברו. לפי
השבת אנו משלבים בין שירת האדם לשירת הטבע. שירת עם ישראל בקריעת ים סוף ושירת דבורה בעת ניצחון סוחף במלחמה נגד ססרא. גם הטבע מזמר
מכת החושך היא האחת שלפני האחרונה בעשר המכות אולם היא גורמת לתפנית של ממש במגרשו של פרעה. מכת החושך החלה עוד במכת הארבה, שבעת שירד
עצמת מכת הברד מתוארת בכתובים יותר משאר המכות. וכך אומר הקדוש ברוך הוא למשה (ט,יד): "כִּי בַּפַּעַם הַזֹּאת אֲנִי שֹׁלֵחַ אֶת כָּל מַגֵּפֹתַי אֶל
בהליכת משה ומשפחתו למצרים מתחוללת דרמה לא קטנה: "וַיְהִי בַדֶּרֶךְ בַּמָּלוֹן וַיִּפְגְּשֵׁהוּ ה' וַיְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ וַתִּקַּח צִפֹּרָה צֹר וַתִּכְרֹת אֶת עָרְלַת בְּנָהּ וַתַּגַּע לְרַגְלָיו וַתֹּאמֶר
פרשתנו חותמת בצוואתי יוסף לאחיו: "וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו אָנֹכִי מֵת וֵאלֹקִים פָּקֹד יִפְקֹד אֶתְכֶם וְהֶעֱלָה אֶתְכֶם מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְאַבְרָהָם