הלכות סוכה וארבעת המינים תשע"ג

  1.  הכנות לחג – נוהגים לטבול במקווה לכבוד הרגל. יש להימנע מאכילת סעודה הכוללת נטילת ידיים החל מ-14:30 כדי שנאכל את הסעודה הראשונה בחג בתאבון.[1]

  2.  הדלקת הנר – מברכים שתי ברכות: "להדליק נר של יום טוב" וברכת "שהחיינו".

  3.  סדר הקידוש בלילה: ברכת הגפן, אשר בחר בנו מכל עם, לישב סוכה, שהחיינו. ישנן מסורות שונות לאופן אמירת הקידוש:

א) הגר"א (על פי הרמב"ם) – עומדים בעת אמירת הקידוש ומברכים "לישב בסוכה" ויושבים.

ב) רמ"א[2] – מי שנוהג כל השנה לקדש בישיבה אומר את הקידוש בישיבה.

  4.  סדר קידוש ביום: נחלקו הפוסקים; יש אומרים שיברך "לישב בסוכה" אחר ברכת בורא פרי הגפן ויש אומרים שיברך "לישב בסוכה" בשעה שבוצע על הפת ולא בעת אמירת הקידוש. כל אחד ינהג לפי מסורת אבותיו. אמירת הברכה בפי המקדש או הבוצע פוטרת את כולם ואין צורך לחזור ולברך פעם נוספת. המשנה ברורה פוסק[3] שאם הסעודה שעושים לאחר הקידוש מורכבת מעוגות ומיני מזונות מברכים "לישב בסוכה" במהלך הקידוש אף על פי שהסעודה אינה על הלחם.

  5.  כוונה בשעת הברכה – בדרך כלל איננו מקפידים לכוון כוונה ספציפית של מהות המצווה בשעה שאנו מקיימים את המצוות. ואולם, בקיום מצות סוכה ישנה הקפדה מיוחדת לכוון על מהות המצווה בשעת קיומה. וכך כותב המשנה ברורה: 'וכתבו האחרונים שיכווין בישיבתה, שצוונו הקב"ה לישב בסוכה זכר ליציאת מצרים וגם זכר לענני כבוד שהקיפן אז עלינו להגן עלינו מן השרב והשמש. וכל זה לצאת ידי המצווה כתיקונה'. [4]

  6.  חובת אכילה בלילה הראשון – ישנה חובה מיוחדת לאכול בלילה הראשון כזית פת תוך כדי אכילת פרס (ארבע דקות). חובה זו היא תולדה של היקש בין אכילה של מצה בליל פסח לבין לילה ראשון של סוכות. לכן בדומה למצה,[5] יש לאכול לפחות פרוסת חלה ברצף ללא הפסק דיבור תוך בארבע דקות.

  7.  גשם בסוכות – בשנה זו, שחג הסוכות חל בתחילת אוקטובר, יש סיכוי לגשמים. אם יורד גשם אסור לשבת בסוכה במהלך החג וחול המועד, למעט בסעודה הראשונה שאנו אוכלים בליל החג שיש לאכלה בסוכה. והטעם בגלל האמור בסעיף 6, שכשם שיש חובה לאכול מצה בליל ראשון של פסח כך יש חובה לאכול את הסעודה הראשונה בסוכה. לכן, אם הגשם חלש ועומד לחלוף צריך להמתין עד אשר ייפסק, ויאכל בסוכה ויברך כרגיל. כאשר יורד גשם חזק ואף נאגרים מים על גבי הסכך, כך שאם נשב יטפטף הגשם על יושבי הסוכה, הגברים יוצאים מהבית ועושים קידוש בסוכה כולל "ברכת שהחיינו" אבל בלא ברכת "לישב בסוכה", ובוצעים על הפת ואוכלים כשיעור כזית, וימשיכו את הסעודה בבית. אם הגשם פסק במהלך הארוחה בבית או לפני השינה והתנאים מאפשרים ישיבה בסוכה – נוטלים ידיים, אוכלים בסוכה ומברכים "לישב בסוכה".[6]

  8.  סוכה בשבת ויום טוב – מי שמעמיד את הסוכה על גבי קרקע שאינה מרוצפת (למשל גינה) ייזהר שלא לגרור כסאות או שולחנות כדי שלא יעשה חריץ (חופר). כמו כן, שלא ישפכו מים (משקה).

  9.  הבדלה – בעת שאומרים את ההבדלה נוהגים לברך "לישב בסוכה". הואיל וברכנו את ברכת הסוכה רצוי לשבת אחר כך בסוכה ולאכול מזונות או ארוחת ערב.

10. אכילה ושתייה ושינה בסוכה – אוכלים ושותים כל שבעת ימים בסוכה. מעיקר הדין, אכילת עראי מותרת מחוץ לסוכה, אך בכל אופן ראוי ורצוי לאכול כל דבר ולשתות בתוך הסוכה.[7] כמו כן, כשמזג האוויר מאפשר – ראוי ונכון לישון בסוכה, ויש כאן גם הזדמנות לחוויה מכוננת עם הילדים.

11. מתי חייבים לאכול בסוכה ולברך?

א) באכילת לחם או תבשיל שעשוי מחמשת מיני דגן. שיעור האכילה הוא כביצה (58 גרם).

ב) מי שאוכל עוגה ושותה קפה בארוחת הבוקר – אין זו אכילה בדרך עראי, שהרי אכילה זו מוגדרת כארוחת הבוקר שלו, ועליו לאכול בסוכה. וכן, מי שעושה קידוש ביום טוב או בשבת על עוגות חייב לברך "לישב בסוכה" אפילו אם אכל שיעור "כזית" (27 גרם) עוגה, משום שהלכתית אכילה זו מוגדרת "סעודה" לקידוש.

12. חינוך ילדינו – ימי מועד בכלל הם ימים חשובים שבהם אפשר להעניק חוויה רוחנית לילדינו. במצות סוכה בפרט יש דין מיוחד של חינוך ילדים. ולכן ראוי שילדים בני חמש ומעלה ישבו לאכול בסוכה. יש להסביר לילדים על מהותה של הסוכה, כל ילד לפי רמתו.[8]

13.מתי מברכים "לישב בסוכה"?[9]

שיטת השו"ע – בזמן האכילה. לכן, מברכים ברכת הנהנין "המוציא או מזונות" ומוסיפים את ברכת "לישב בסוכה", ורק לאחר מכן טועמים. כמובן בארוחות שאומרים בהן קידוש אומרים את הברכה בשעת הקידוש בלבד.

שיטת הגר"א – בזמן שנכנס לסוכה. לכן בכל פעם שנכנס, לאחר שעזב את הסוכה לזמן ניכר, יברך "לישב בסוכה". ה"משנה ברורה" פוסק כשיטת השו"ע.

14.האם נשים מברכות על הסוכה? – מנהג אשכנז נשים מברכות "לישב בסוכה". מנהג ספרד – אין מברכות.

15. הדלקת נרות בסוכה – קשה להדליק נרות שבת ויום טוב בתוך הסוכה במיוחד כאשר הסוכה בחוץ, הן מצד חשש לדלקה הן משום שהרוח עלולה לכבות את הנרות. לכן ידליק בבית, במקום ששם מכין את צורכי הסעודה.

16.טיולים בחג הסוכות – טוב וראוי לצאת לטיולים במהלך חול המועד. היוצא לטיולים בחול המועד צריך לתכנן שבמהלך הטיול תהיה לו סוכה.[10] כמובן שאפשר לאכול כל אכילת ארעי מחוץ לסוכה ובערב לאכול בסוכה ארוחה הכוללת לחם.

ארבעת המינים

  1.  איגוד המינים: מצווה לאגוד את הלולב עם הערבות וההדסים. ויש לאגוד כך ששדרת הלולב תהיה כלפי פניו, ההדסים מימין והערבות משמאל. ההדסים יהיו גבוהים מהערבות, וראש הלולב יהיה גבוה לפחות שמונה ס"מ מההדסים. רצוי לאגוד עם עלי לולב. יש להכניס את הערבות וההדסים ל"קוישלך" בזהירות – שלא ינשרו עלים וייפסלו.

  2.  ראוי לברך על ארבעת המינים בבוקר מוקדם בסוכה, לפני ההליכה לבית הכנסת.

  3.  סדר הברכה:

א) ליטול את הלולב ביד ימין ולאחוז באתרוג כשהוא הפוך (פיטמה למטה ועוקץ למעלה).

ב) לברך את ברכת המצווה (ביום הראשון מברכים "שהחיינו"). לאחר הברכה יש להפוך את האתרוג ולנענע. (לפי הגר"א יש ליטול את האתרוג כדרך גדילתו ויכוון לפני הנטילה שלא לצאת ידי חובה עד סיום הברכה).

  4.  נענוע הלולב בשעת אמירת הלל היא חלק משמעותי ממצוות נטילת לולב. כל אחד נוהג את סדר הנענועים כמנהג אבותיו. אין לנענע את הלולב בשעה שאומר את שם ה'. כיום שהפרוטה מצויה ומחירם של ארבעה מינים אינו מופרז, ראוי לקנות אף לילדים כדי שיתחנכו במצוות נטילת לולב.

עבודה בחול המועד

עבודה שאיננה נחוצה ואינה מוגדרת 'דבר האבד' (מלאכה שאם לא יעשה אותה יהיה לו הפסד גדול), אין לעשותה בחול המועד. קל וחומר, עבודות שאנו משאירים בכוונה לחול המועד – אסורות לחלוטין. יש להימנע מעבודות שאין בהן צורך, וכיום שעובדים חמישה ימי עבודה אפשר ורצוי לאלו שמתאפשר להם להמיר ולהחליף את ימי העבודה בחול המועד בימי שישי.