קין והבל הם דור שני לבריאת האדם. העולם בתחילתו של תהליך, ואנו נחשפים לטרגדיה נוראית של רצח בין אחים. לאחר שהאדם הראשון נענש : "וַיְשַׁלְּחֵהוּ ה " אֱלֹקִים מִגַּן עֵדֶן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר לֻקַּח מִשָּׁם ", קין ממשיך בעבודת אביו ואילו הבל הולך ותר אחר אתגרים חדשים. בתורה אין תיאור כל שיח שהוא בין הבל לקין, אלא תיאור עיסוקם היומי וסדר הבאת מנחותיהם.
מדוע בחר הבל בעבודה אחרת של רעיית צאן, ולא המשיך את אביו בעבודת האדמה? מדוע החליטו הבל וקין להביא מנחה לה "? מדוע העדיף הקב"ה את מנחתו של הבל על פני מנחתו של קין?
הבאת המנחות על ידי בני אנוש מעידה על תשוקה רוחנית הטבועה בנפשו של האדם. כאשר היו אדם וחוה בגן עדן ושמעו קול אלוקים מתהלך בגן עדן – הרגישו קרבת אלוקים חי. לאחר הריחוק מגן עדן התשוקה קיימת ויש צורך להוציאה מהכוח אל הפועל. קין והבל מחליטים להביא מנחה לה ", והקב"ה העדיף את מנחתו של הבל: "וַיִּשַׁע ה " אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה" (ד, ד-ה). בכתוב מודגש שקבלת המנחה תלויה באדם המקריב; הקב"ה מקבל את הבל עצמו ומתוך כך גם את מנחתו.
נקודה זו מודגשת היטב בדברי הנביאים, שהדגישו שכוונת הלב וכמובן המעשים הטובים היא תנאי הכרחי להבאת הקרבנות. הרמב"ם בהלכות איסורי מזבח (ז,יא) ראה בקרבנו של הבל אב טיפוס לכל הקדש וצדקה:
הרי נאמר בתורה והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו ומחלביהן וישע ה " אל הבל ואל מנחתו, והוא הדין בכל דבר שהוא לשם האל הטוב שיהיה מן הנאה והטוב, אם בנה בית תפלה יהיה נאה מבית ישיבתו, האכיל רעב יאכיל מן הטוב והמתוק שבשולחנו, כסה ערום יכסה מן היפה שבכסותו.
לדבריו, הבל הביא קרבן מהודר, ויש להניח שמי שמשקיע בעשיית המצווה ומהדרה כפי כוחו – ומשקיע בה כוונה פנימית, משום שהיה עליו לעבור תהליך נפשי לכוף את יצרו כדי לתת משלו את המהודר והטוב. קין ממשיך את עבודת האדמה ולעומתו הבל ביקש לחפש אתגרים חדשים שכן האדמה מקוללת ולכן יש לפרוש ממנה (רש"י).
הבל אינו בוחר רק במקצוע אחר אלא בתפיסה אחרת. הוא משלים עם מציאות חדשה ומנסה לחפש דרך אחרת שבה יוכל להתפתח ולא להיות שקוע בעבר. הוא מסוגל להתעלות ולהביא מבכורות צאנו, ואילו קין עדין שקוע בעבר, עובד בזיעת אפו ומרגיש תסכול תמידי.
אמנם, הכתוב אינו מתאר את מעשיו הרעים של קין לפני מעשה הרצח אבל נוכל לדייק מתוך הכתובים שקין מיוסר ומתוסכל מאוד מהחטא ומקללת האדמה. קין אינו מחפש חלופה כהבל, והדבר בא לידי ביטוי באיכות קרבן המנחה שהביא לה ". התסכול התמידי והשקיעה בחטא הם בור ללא תחתית שבסופו עלולים להגיע לאיבוד שיקול הדעת ולרצח.
חז"ל תיארו בפנינו ויכוחים אידיאולוגים, שהתקיימו בין קין להבל. ר " יהושע דסכנין אף הפליג ואמר שנחלקו על מיקומו של בית המקדש האם ייבנה בחלקו של קין או בחלקו של הבל. לפי פשוטו של מקרא אין האחים מתווכחים בניהם מלבד מילים ספורות שיצאו מפיו של קין: "וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ".
לעומת חז"ל בחר רש"י לפרש שמדובר בריב שמקורו בשנאה: "נכנס עמו בריב ומצה להתגולל עליו". רש"י מסרב להסביר כדברי המדרש שיש כאן ויכוח אידאולוגי ביניהם. קין והבל מנותקים זה מזה עד יומם האחרון, ותסכולו של קין הביא לרצח. התסכול יכול להביא את האדם לתחושה שאין לו מה להפסיד אפילו אם ירצח את חברו או את קרוב משפחתו.
מדינה השואפת לצמצם את מקרי הרצח צריכה לאכוף משמעת ולהעצים את העונשים. ואולם, חשוב יותר למנוע מציאות של חברה שיש בתוכה תסכול. פערים חברתיים שאינם מאפשרים לחלשים הזדמנויות שוות עלולים להביא לשחיתות מוסרית, לגנֵבה, למעשי שוד ולמקרי רצח. אסור להגיע למצב שאין בו לאנשים מה להפסיד. זו מציאות בלתי נסבלת שעלולה לפגוע קשות בחברה הישראלית.