דיני תשעה באב שחל שבת
א. שבת חזון
השבת שלפני תשעה באב היא השבת השלישית משלשת שבתות הפורענות. הפטרת השבוע היא הפרק הראשון של ישעיה: "חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלים". השבת כולה נקראת על שם ההפטרה: שבת חזון. בשבת אנו נוהגים כרגיל אוכלים בשר ושותים יין אפילו ששבת זו היא ערב צום תשעה באב. (תענית כט ע"ב) שרים זמירות כרגיל בכל סעודות שבת. (אגרות משה או"ח חלק ד' סימן קיב) אומרים אב הרחמים (משנה ברורה רפד ס"ק טז)
במהלך השבת אם אדם מזיע וזקוק למקלחת, מותר להתקלח במים קרים או אם מצטער אף במים חמים מדוד שמש לכבודה של שבת . יש להשתדל לא לעשות זאת סמוך לשקיעה אלא במהלך השבת אחר הצהרים המוקדמות יותר.
ב. שבת אחה"צ
"צדקתך צדק" במנחה – תשעה באב מוגדר 'מועד' כלשון הפסוק: 'סִלָּה כָל אַבִּירַי אֲדֹנָי בְּקִרְבִּי קָרָא עָלַי מוֹעֵד לִשְׁבֹּר בַּחוּרָי גַּת' (איכה א, טו) . לא אומרים בו תחנון ולכן בשבת לא אומרים 'צדקתך צדק' בתפילת מנחה.
הפסקת אכילה – כאשר ערב תשעה באב חל ביום חול נוהגים מנהגי אבלות במהלך הסעודה הן בצורת הישיבה והן במיעוט התבשילים המוגש לשולחן. אולם כאשר ערב תשעה באב חל להיות בשבת אוכלים כרגיל, ושרים זמירות אולם צריך להפסיק את האכילה מבעוד יום לפני שקיעת החמה [ 19:25] (שו"ע ורמ"א תקנב,י משנה ברורה ס"ק כד)
לאחר זמן השקיעה מדובר בזמן מורכב: מצד אחד, לא אוכלים ולא שרים מאידך נשארים עם בגדי שבת ולא חולצים נעלים. כלומר האבלות אינה מתחילה שכן לא יצאה שבת. לכן ממתינים עד צאת שבת ומתחילים את הפעולות שיפורטו לקמן.
ג. מוצאי שבת [20:05]
חליצת הנעלים והחלפת בגדים – ישנם מנהגים שונים. האפשרות הנוחה והפשוטה היא לאחר את תפילת ערבית ולאפשר לצבור להתכונן כראוי לפני היציאה לבית הכנסת. (יחווה דעת ה,לח). אם כן, לאחר צאת השבת נתכונן ורק לאחר מכן נלך לבית הכנסת. להלן הפעולות:
-
1. בני המשפחה יאמרו יחדיו: "המבדיל בין קודש לחול
". (ההבדלה על היין עושים ביום ראשון לאחר סיום הצום).
- 2. לחלוץ את הנעלים ולהחליף לנעלים המותרות בתשעה באב.
- 3. להחליף את בגדי שבת בבגדי חול.
- 4. להדליק נר הבדלה ולברך "בורא מאורי האש". [לא מברכים על הבשמים]
- 5. חולים הפטורים מצום תשעה באב צריכים לעשות הבדלה על מיץ ענבים. במקרה זה ניתן שכל בני הבית יצאו ידי חובה בהבדלה זו. לדוגמא: אשה שילדה בתוך החודש האחרון ופטורה מהצום. בעלה יכול לעשות הבדלה (ללא הפסוקים 'הנה אל ישועתי' ) מתחיל ישירות את הברכות והיולדת שותה את מיץ הענבים וכך יצאו ידי חובה. הסיבה שיש להקדים את ההבדלה היא משום שאסור לאכול או לשתות לפני הבדלה. הואיל והחולים יאכלו יש להקדים הבדלה לטעימה. ילדים הקטנים שאינם צמים אינם צריכים לעשות הבדלה. (אחרונים)
ד. הקדמה – שמירה על אוירת הצום
חכמים תקנו הלכות שונות ומגוונות על מנת לעצב את יום תשעה באב כיום צום ותפילה. רבים נוהגים להרבות בקינות ולהתאונן ולבכות על ירושלים ועל שאר הצרות שאירעו לעם ישראל עד צהרי היום. כמו כן נתבעים אנו לשמור על אוירה מתאימה לזיכרון חורבן בית מקדשנו. יש להימנע ממצבים של שחוק וקלות ראש, ואם נמעט גם משיחות סתמיות הרי זה משובח. נשתדל להימנע להתאסף בחצר בית הכנסת ולפגום באווירה המיוחדת של היום. במהלך היום יש לעסוק בענייני דיומא. ביום זה אפילו אסורים אנו בלימוד תורה מלבד לימוד הקשור לענייני היום ולנושאי אבלות.
ה. איסורים הנוהגים בתשעה באב
- 1. אסורי היום – אכילה, שתיה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל, תשמיש המטה, למוד תורה.
- 2. אסור רחיצה – רחיצת מצוה מותרת כגון: אחר בית הכסא, נטילת ידיים של שחרית ונטילת ידיים לפני תפילה. נטילת ידיים עד קשרי אצבעותיו. רחיצה לניקוי הגוף – מותר להסיר לכלוך ברחיצת המקום המלוכלך כגון: לאחר בישול, החלפת טיטולים וכו'. מותר לשטוף כלים במקום הצורך. נמנעים משטיפת הפה במהלך תשעה באב ואף בקומו מהמטה בבקר. נטילת ידים לברכת כהנים – מותר ליטול את כל היד כדרך שנוהג בכל ימות השנה.
- 3. איסור סיכה – אין להשתמש במוצרי קוסמטיקה לייפוי העור או לריח טוב. מותר למרוח משחה לרפואה כגון: נגד גירוד. דאודורנט מותר.
- 4. ניגוב במגבונים לחים – מי שמצטער יכול לקחת מגבון לח (שיש בו קצת נוזל לא רטוב מדי) ולנגב את הפנים.
- 5. נעילת הסנדל – אסור לנעול סנדל מעור ואפילו רק מחופה בעור. מעיקר הדין מותר לנעול כל נעל שאינה עשויה מעור אולם, ראוי ללכת עם נעל שאינה נוחה ומרגיש בהליכתו את הקרקע.
- 6. שאלת שלום – ממנהגי אבלות שאין אומרים שלום. מי שאמרו לו שלום יש לו להשיב בשפה רפה. כאשר יתכנו מצבים של אי נעימות עדיף לומר בוקר טוב או צהרים טובים מאשר שלום. לחיצת יד אינה בגדר שאילת שלום. (הר צבי יו"ד סימן רצ)
- 7. נוחות והנאה – לצמצם את הנוחות בשינה. דהיינו, מי שרגיל לישון עם כרית יישן בלילה זה ללא כרית וכו'. וכן נוהגים לשבת על כלי נמוך עד צהרי תשעה באב
- 8. עשיית מלאכה – יש להימנע ממלאכה ובמיוחד עד חצות היום. במקרה הצורך כדאי להתייעץ. נמנעים גם ממלאכות ביתיות כמו תפירה או תיקון מכשירים וכיו"ב.
- 9. תפילת מנחה – עיטוף ציצית והנחת תפילין ומברכים, ואומרים שיר של יום. בבקר לובשים ציצית ללא ברכה.
ו. יולדות, מעוברות , מניקות
יולדת – יולדת בתוך שלושים יום מהלידה פטורה מהצום.
נשים בהריון – אם ההריון רגיל צריכות להתחיל לצום. אם במהלך הצום קיימת חולשה וקל וחומר הקאות או סחרחורות, דפיקות לב, לחץ דם חריג וחום הנובע מהצום פטורה מיידית מהצום ואסור לה להחמיר על עצמה. בכל מקרה גם שאין חולשה ניתן להקל בצחצוח שיניים, ושטיפת פנים.
הריון בסיכון – אסור לצום
מניקות – צריכות לצום. ודינה כאשה בהריון כמפורט בסעיף הקודם.
השנה תשעה באב נדחה ואנו יותר מקילים בהפסקת הצום. לכן כל אשה שהיא בהריון או מניקת ומרגישה חולשה אפילו לא גדולה שתפסיק את הצום
ז. ילדים קטנים
ילדים מתחת לגיל מצוות פטורים לגמרי מהצום. זה כולל ילדים שהגיעו לגיל חינוך וטרם מלאו להם 13 שנה. כל הילדים יכולים לאכול ולשתות כבר בערב. הדבר היחיד שנדרש מהילדים שהגיעו לחינוך זה להשתתף באבל עם הציבור ולכן יש לאכול מאכלים פשוטים (לא מעדנים, גלידות, תבשילים טובים) כמו כן במוצאי שבת לא יאכלו בזמן שאומרים קינות מצד השתתפות עם הציבור, סוף סוף הם אכלו סעודה שלישית.
ח. חשיפה לשמש
בשנים האחרונות הקיץ הולך ומתחמם. חשיפה לשמש ללא שתייה מסוכנת. יש להימנע עד כמה שאפשר מלהיחשף לשמש. יש להימנע מנסיעות בשעות חמות אנו עלולים לקבל סחרחורת ולבוא לידי סכנה.
ט. סוף הצום [19:50]
מתפללים ערבית . עורכים הבדלה על היין. נהגו לומר ברכת הלבנה. נכין אי"ה כבוד קל לפני אמירת ברכת הלבנה כדי לאומרה מתוך נפש רחבה.
י. מה מותר לאחר תשעה באב?
הואיל ויום ראשון הוא י' באב יש שוני בין שנה זו לשאר השנים. למנהג עדות המזרח מותר הכל מיד לאחר הצום. למנהג אשכנז נמנעים בערב (יום ראשון בלילה) מלאכול בשר ולשתות יין. אולם מותר להתספר ולהתגלח ולכבס כבר ביום ראשון בלילה.
שנזכה לגאולה ולבנינה של ירושלים