פרשת בא – החודש הראשון אינו ינואר

המצווה הראשונה שנצטוו בה ישראל היא קידוש החודש. אמנם עוד לפני כן נצטוו האבות במצוות כגון גיד הנשה ומצוות מילה, אבל מצוות אלו ניתנו ליחידים ולא לציבור. בכך שונה מצוות קידוש החודש, שניתנה לישראל כאומה דווקא בארץ מצרים, לפני מתן תורה. מה ייחודה של מצווה זו, שזכו בה ישראל מיד עם צאתם ממצרים?

בתורה נאמר: "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה", ומסביר הספורנו:

מכאן ואילך יהיו חודשים שלכם לעשות בכם כרצונכם אבל בימי השעבוד לא היו ימים שלכם, אבל היו לעבודת אחרים ורצונם לפיכך ראשון הוא לכם לחדשי השנה כי בו התחיל מציאותכם הבחירי (בחירה חופשית לעשות כרצונכם).

ישראל יצאו ממצרים, מעבדות לחירות, עוד בטרם הגיעם להר סיני – ובשעה זו כבר היו חייבים לתת משמעות מיוחדת לזמן שבו הם חיים וקיימים בעולם. החירות מתבטאת בראש ובראשונה בשליטת האדם על זמנו. הזמן מקבל משמעות על פי התוכן שהאדם יוצק לתוכו. בשלב זה הצטוו ישראל במצוות קידוש החודש, שבאמצעותו מתקדשים החיים ומקבלים משמעות. גם בימינו, שאין בית הדין מקדשים חודשים – יש להישען על הלוח העברי. בכל שנה אנו משתדלים לזכור את כור מחצבתנו, את החודש שבמהלכו יצאנו ממצרים. חודש ניסן מוגדר כראשון לחודשי השנה, ומסביר הרמב"ן (שמות יב,א):

וטעם החדש הזה לכם ראש חדשים, שימנו אותו ישראל חדש הראשון, וממנו ימנו כל החדשים שני ושלישי עד תשלום השנה בשנים עשר חדש, כדי שיהיה זה זכרון בנס הגדול, כי בכל עת שנזכיר החדשים יהיה הנס נזכר, ועל כן אין לחדשים שם בתורה.

באמצעות התאריך אנו זוכרים את יציאת מצרים שבמהלכה נוצרנו לעם השולט על זמנו ומעניק לו משמעות. לאחרונה חגגו הנוצרים את השנה החדשה שלהם, המתחילה בחודש ראשון אחר (חודש ינואר). בכל תחום עסקי אנו נדרשים לציין תאריך לועזי, ופוסקים רבים בתקופות שונות נדרשו להתייחס לשאלות בהקשר זה. רבי משה שיק, מתלמידיו של החתם סופר, התנגד בחריפות לכיתוב תאריך לועזי על גבי מצבה. זאת ועוד, הכותב תאריך לועזי על המצבה הוא מבזה את המת (מהר"ם שי"ק חלק יורה דעה סי' קעא). כך הייתה אף דעתם הרווחת של פוסקי הונגריה האחרים, וכן הרב יצחק נסים, שהיה לפנים רבה הראשי הספרדי של ארץ ישראל, העיד שבהיותו רב בבגדד מחה וביקש להימנע מכיתוב לועזי על מצבה. בעוד לכיתוב על גבי מצבה התנגדו רבים, הקל הרב עובדיה יוסף לכתוב על גבי מכתבים או במסמכים תאריך לועזי. לדעתו, הכותב תאריך לועזי אינו מתכוון להדגיש את לידת אותו האיש אלא זהו התאריך המקובל במשרדי הממשלה, ועל פיו עובדים כל ענפי הכלכלה. ואולם אף הוא אינו ממהר להתיר היתר גורף:

 

ולכן העיקר לדינא שאין בזה (תאריך לועזי) שום איסור מן הדין. והמקלים בזה יש להם על מי שיסמוכו, אולם מהיות טוב אל תקרי רע, וכל שאין צורך גדול, יש לכתוב החדשים והשנים למספר בני ישראל. ובפרט פה בארצנו הקדושה. וכשיש צורך בדבר טוב לכתוב מלבד למספרם גם לבריאת עולם. והנלע"ד כתבתי (יביע אומר חלק ג' יורה דעה סי' ט).

אפשר לסמוך על פסק ההלכה של הרב עובדיה יוסף ולהשתמש בתאריך לועזי בכתיבת המחאות או מסמכים וגם כשאפשר טוב לכתוב 1 בינואר ולא 1.1. טוב לכתוב את התאריך העברי; אמנם חשוב לדעת ששמות החודשים העברים מקורם בפרס והם נזכרים בשמות אלו רק בספרי התנ"ך השייכים לימי עזרא, נחמיה ומגילת אסתר. לכן אין עיקר החשיבות בציון שמות החודשים אלא בתודעה שהחודש הראשון אינו ינואר אלא ניסן. הווי אומר שאין הבדל משמעותי אם נכתוב 1 בינואר או 1 בניסן, והיו אף שסברו שדווקא אזכור חודשים אלו בשמותם ינואר, פברואר וכו' אסור משום שאנו מזכירים שמות אליליים (ציץ אליעזר כ, יג). לכן טוב לאחוז בשמות חודשים עבריים ולהיות מודעים שחודש ראשון יש אחד – והוא חודש ניסן, המציין את ייחודנו כעם, את הרגע שניתנה לנו הזדמנות לשלוט על הזמן שלנו ולהיותנו ראויים לקבל את התורה.

 

 

Facebook
Twitter
LinkedIn
Pinterest

עוד בקטגוריה

[kipa_sub_cat]

רשימת התפוצה

רוצות לקבל עדכונים על הנעשה במדרשה? הזינו את כתובת הדוא"ל שלכם בתיבה והצטרפו לרשימת התפוצה שלנו 

jQuery(document).ready(function() { });