הלכות ראש השנה תשע"ה

הכנות לחג

1. יש הנוהגים לטבול במקווה לפני יום הדין.
2. לזכור לעשות התרת נדרים.
3. עירוב תבשילין – השנה יום טוב שני של ראש השנה חל בערב שבת. מניחים עירוב תבשילין לפני כניסת החג (יום ד' לפני כניסת החג).

עירוב תבשילין

יום טוב (ר"ה) ושבת אלו שני ימים האסורים במלאכה. איסור מלאכה ביום טוב שונה מאיסור המלאכה בשבת, ולכן יש לפנינו "שתי קדושות" שונות, היינו שני ימים נפרדים האסורים בהכנה מאחד לאחר. חז"ל תיקנו עירוב תבשילין, המאפשר הכנות מסוימות מיו"ט לשבת כפי שאבאר להלן.

אופן הנחת עירוב תבשילין – יש להניח מזון אפוי (שיעור ביצה 54 ג') ותבשיל (שיעור כזית 27 ג'). והמנהג להניח חלה קטנה או פיתה ותבשיל של שבת, רצוי ביצה מבושלת.

מקום הנחת העירוב – יש להניח את העירוב במקום שיראו אותו מחד גיסא ובמקום שאין חשש שיאכלו אותו בטעות במהלך ראש השנה מאידך גיסא.

הברכה – "אקב"ו על מצות ערוב" ולאחר מכן אומרים: "בהדין עירובא יהא שרא לנא לאפויי ולבשולי ולאטמוני ולאדלוקי שרגא ולתקנא ולמעבד כל צרכנא מיומא טבא לשבתא" (בזה העירוב יהיה מותר לנו לאפות, לבשל, להטמין, להדליק נרות, ולעשות את כל צרכנו מיו"ט לשבת).

אורחים שאינם סמוכים על שולחן בעל הבית – ילדים נשואים המתארחים אצל הוריהם או אורחים אחרים יכולים לסמוך על העירוב שעושה מארחיהם, אולם רצוי שקודם הברכה יזכה המארח את העירוב לאחד מהאורחים בעבור כולם. האורח יגביה את העירוב בידו ובעה"ב יאמר: "הריני מזכה את הפת והתבשיל לכל מי שירצה לסמוך על עירובי".

מותר להכין לכבוד שבת על סמך העירוב רק ביום השני של ר"ה (יום ששי) ולא ביום הראשון של ר"ה (יום חמישי).

יום א' של ראש השנה

נוסח הברכה "להדליק נר של יום טוב". ו"שהחיינו".

 תפילת מעריב

החל מתפילה זו יש להקפיד להוסיף בתפילת העמידה את ההוספות השונות: "זכרנו","מי כמוך","וכתוב","בספר חיים", "המלך הקדוש". וכן את התוספות המקובלות בקדיש.

 קידוש של יום טוב: בורא פרי הגפן, קידוש של ראש השנה, אשר בחר בנו, מקדש ישראל ויום הזיכרון. בעל הבית מקדש ומברך "שהחיינו". נוהגים לאכול תפוח בדבש, יש לברך על התפוח "בורא פרי העץ" אפילו שהתפוח נאכל במסגרת הסעודה. לאחר הטעימה יאמר "יהי רצון שתחדש שנה טובה ומתוקה". מאכלים מיוחדים: תמרים – שייתמו שונאינו, רימון – שירבו זכויותיו כרימון, סלק – שיסתלקו אויבנו. דגים – שנפרה ונרבה כדגים (האוכל פרות משבעת המינים עדיף שיברך קדם על פרי משבעת המינים ואח"כ על התפוח).

 הכנה ליום שני של ר"ה

אסור להכין מיום ראשון של ר"ה למשנהו. מהי הכנה? כל דבר שאדם עושה ואינו צורך לאותו היום אפילו טורח מועט.

דוגמאות:

1. אסור להניח על הפלטה או על הגז תבשילים ביום הראשון לצורך היום השני.
2. אין לשטוף כלים לצורך סעודת ליל חג השני. הנוהג בכל שבת לשטוף את הכלים בצהריים מחשש לכלוך וריח רשאי לשטוף גם ביום הראשון של ר"ה כיוון שאינו מכין ליום הבא אלא הניקיון מיועד ליום עצמו.
3. אין לערוך שולחן או לחתוך ירקות לסלטים לסעודת הערב.
4. מותר להוציא חלות מהפריזר בצהריים גם אם כוונתו שיהיו מופשרות לסעודת הערב של היום השני כיוון שהן ראויות לאכילה כבר במהלך היום הראשון.

 תשליך – נוהגים לומר "תשליך" ביום הראשון של ר"ה

 יום ב' של ראש השנה

מוצאי יו"ט ראשון והדלקת נרות (צאת הכוכבים) – 19:10

 מדליקים נרות חג במוצאי החג הראשון – הנשים תברכנה "שהחיינו" בשעת הדלקת הנר; הגברים יברכו בשעת הקידוש. רצוי ללבוש בגד חדש או שיהיו מונחים פרות חדשים על גבי השולחן, ולכוון עליהם בברכה. אסור ליצור אש ביו"ט אלא להעביר אש מנר דולק, ולאחר מכן יש להניח את הגפרור הבוער במתינות שיכבה מאליו.

 אע"פ שאין להכין מיו"ט ראשון ליו"ט שני של ר"ה, מותר להכין מיו"ט שני של ר"ה לשבת. ההיתר בנוי על "עירוב תבשילין", שמועיל דווקא מיו"ט לשבת. מותר לבשל מאכלים או לחממם לכבוד שבת, מותר להדיח את הכלים לאחר הארוחה של חג לכבוד שבת. יש להקפיד שההכנות לשבת לא יתבצעו בזמן הסמוך לשקיעה.

חימום האוכל לשבת

אסור לחמם מרק או תבשיל שיש בו רוטב בשבת עצמה, לכן אנו נדרשים לסמוך על עירוב תבשילין ולחמם ביום טוב (יום שישי). יש להקפיד להניח את המאכלים הללו לחימום ביום שישי אחר הצהריים (לא סמוך מאוד לשבת) על מנת שיהיו כבר חמים כמה דקות לפני כניסת שבת. 

 הדלקת נרות שבת וכניסת שבת – 18:11

אפשר להדליק מוקדם יותר אך יש לזכור שמשעת ההדלקה הנשים אסורות במלאכת שבת.