פרשת מסעי פותחת בתיאור מפורט של מסעות בני ישראל: "אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְצִבְאֹתָם בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן. וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי ה' וְאֵלֶּה מַסְעֵיהֶם לְמוֹצָאֵיהֶם".
מדוע צריכה התורה לפרט את כל המסעות של בני ישראל במדבר? כך הסביר רש"י:
למה נכתבו המסעות הללו? להודיע חסדיו של מקום, שאעפ"י שגזר עליהם לטלטלם ולהניעם במדבר, לא תאמר שהיו נעים ומטולטלים ממסע למסע כל ארבעים שנה, ולא היתה להם מנוחה …
רש"י בפירושו ניסח את דבריו באותן המילים שבחרה התורה לתאר את המסע במדבר כעונש על חטאם: "וַיִּחַר אַף ה' בְּיִשְׂרָאֵל וַיְנִעֵם בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה עַד תֹּם כָּל הַדּוֹר הָעֹשֶׂה הָרַע בְּעֵינֵי ה'" (במדבר לב, יג). כוונתו היא שהמסע במדבר הוא עונש שגזר ה' על בני ישראל, ואף שמדובר בעונש, עדיין 'ורחמיו על כל מעשיו' . אמנם העם נדד 40 שנה, אבל בין המסעות היו בני שראל נחים, ולעתים ארכה המנוחה ימים רבים. הכתוב מפרט את סדר המסעות כדי להבליט את חסדי המקום ברוך הוא.
נוכל להציע הסבר שונה לפרוט המסעות בתורה. אמנם ההליכה הממושכת נגרמה בעטיו של חטא, אבל בדיעבד המסע הוא כלי שבאמצעותו אפשר לעצב את העם לקראת כניסתו לארץ ישראל. המסע הוא אתגר הכרחי לאומה שיצאה ממצרים ועומדת לפני כיבוש ארץ ישראל. נקודה זו מודגשת בכתוב: "אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְצִבְאֹתָם". בפסוק מודגשת היציאה ממצרים ולא ההגעה לארץ ישראל, ובספר ישמח משה מוסבר כך: "כי עיקר היציאה היא ממש בשביל מסעיהם, ולא כמו העולה על הדעת כי הנסיעה היא רק טפל כדי להגיע למחוז החפץ".
בדרך כלל הנסיעה היא אמצעי להגיע אל היעד, אולם במקרים מסוימים, כגון ביציאה לטיולים, הנסיעה היא חלק מהמטרה. הנסיעה ברכב משפחתי מגבשת את המשפחה, העצירה והתרעננות בדרך במקומות שונים מרחיבים את הדעת. לאחר צאתה ממצרים הייתה האומה זקוקה לעבור תהליך רוחני משמעותי. היה צורך במשברים ובהצלחות, והדינמיקה הזו עיצבה את העם לקראת כניסתו לארץ ישראל.
פרק המסעות שבפרשתנו הוא מעין אלבום תמונות של טיול. התורה מפרטת בעבורנו את כל המקומות כדי שנעיין ביומן ונדלה ממנו כוחות לאתגרים עתידיים. העונש הפך לאתגר – והעם עמד בו בכבוד, וכדברי הספורנו: "רצה האל יתברך שיכתבו מסעי ישראל, להודיע זכותם בלכתם אחריו במדבר בארץ לא זרועה, באופן שיהיו ראויים להכנס לארץ".
כל מקום מתאר ניסיון, כל אתר משקף התמודדות שלמה של אומה מול משברים גדולים. הליכה במקום יובש וצייה, מקום נחשים ועקרבים, תחושת נוודות וחוסר קביעות. במקומות רבים אירעו מחלוקות נוראיות, מריבות רבות ותלונות כלפי הקב"ה ומשה. העם הולך במדבר ומלווה אותו תחושת ספק וחוסר ודאות. הדרך לארץ ישראל רחוקה מאוד וקשה לצפות את הנולד. בשנת הארבעים הסתלק דור המנהיגים – ואולי המשבר בשיאו – והעם ממשיך להיות נאמן להקב"ה. וכדברי הנביא: "כה אמר ה', זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך, לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה".
פירוט המסעות מאפשר לעם לקבל פרספקטיבה על עצמו ולהתבונן על התהליך ועל הקשיים שליוו אותו. ההיסטוריה המפוארת הזו מאפשרת לשאוב עצמה להמשך הדרך. לפעמים נדמה שהמסע אל ארץ ישראל נמשך גם כאשר אנו כבר חונים ויושבים בארץ. הקיץ הזה אנו מלווים באתגרים לאומיים וביטחוניים רבים המעצבים אותנו כאומה. אמנם אנו מתגאים בהישגים הכבירים שהגענו אליהם, אולם יש לדעת שהמסע לא תם ותפקיד המשברים החדשים להצמיח אותנו ולהביא אותנו למחוזות טובים יותר. את העצמה נשאב מתמונות המסעות הקודמים, מהיום שהגענו מהגלויות השונות והתעצבנו כאומה אחת. בשעת כתיבת השורות המלחמה בדרום בעיצומה – ואנו ממשיכים במסע הדורות הקודמים ומבקשים להגן על הארץ.
נאחל כוח וחוסן לחיילנו ובריאות ורפואה לפצועים. http://www.kipa.co.il/now/17/57935.html