פרשת כי תשא – מקומה של 'כיפת הירדן' בקטורת

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ סַמִּים נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה סַמִּים וּלְבֹנָה זַכָּה בַּד בְּבַד יִהְיֶה: וְעָשִׂיתָ אֹתָהּ קְטֹרֶת רֹקַח מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ מְמֻלָּח טָהוֹר קֹדֶשׁ" (שמות ל, ל"ד-ל"ה).

 

11 סממנים הרכיבו את הקטורת. לרובם היה ריח נעים עד כדי כך שריח הקטורת של בית המקדש הורגש עד יריחו. אך אחד הסממנים – החלבנה – יצא מכלל זה. לא זו בלבד שלא היה לה ריח טוב, ריחה היה רע. חז"ל (כריתות ו' ע"ב) למדו מכך יסוד גדול בהלכות ציבור: 'כל תענית שאין בה מפושעי ישראל אינה תענית, שהרי חלבנה ריחה רע, ומנאה הכתוב עם סממני קטרת. אביי אמר, מהכא: ואגודתו על ארץ יסדה'.


הקטורת חייבת להיות שלמה, וחל איסור להפחית אפילו מרכיב אחד מן הקטורת. שלמות הקטורת תומכת ומחזקת את העמדה שאי-אפשר לוותר על אף מרכיב אחד שלה; כל ויתור איבד את מעלת הקטורת. חז"ל התמקדו בחלבנה, אבל מסתבר שלא כל המרכיבים היו נודפי ריח; לא כולם היו משכרים את הנפש. בתורה הוזכרו במפורש רק ארבעה מסממני הקטורת, אך למעשה בהכנתה נכללו מרכיבים נוספים שנמסרו למשה בסיני ועברו מדור לדור. וכך כותב הרמב"ם (כלי המקדש ב,ב) :

 

אחד עשר סממנים נאמרו לו למשה מסיני והם שעושין אותה במשקל מכוון ומוסיפין עמהן בלא משקל מלח סדומית וכפת הירדן ועשב אחד שמעלה עשן ולא היו יודעים אותו אלא אנשים ידועים והוא היה הלכה בידם איש מפי איש.

 

הכנת הקטורת (בלשון המשנה: 'פיטום הקטורת'), הייתה מלאכה שדרשה מומחיות רבה. אחד מהסממנים שהרכיבו את הקטורת הוא כיכר הירדן. מפרשי התלמוד לדורותיהם העלו השערות בדבר זיהויו. רש"י מזהה אותו במקום אחד כפרח ורד, ובמקום אחר כאחד העשבים. האבודרהם מזכיר דעה שהוא הבושם הנקרא בערבי 'עובר', שאף הוא גדל על הירדן. את שמו של מרכיב זה הסבירו בכמה אופנים. כיפת פירושה 'שפת', כלומר שפת הירדן מקום גידולו. או יש הסוברים שכיפה היא הצורה שגדל בה, וכפי שהיה נראה על פני השטח. יש שסברו שאין חובה להביא את המרכיב הזה דווקא מהירדן, וכי צוין הירדן כי בדרך כלל הוא היה מצוי או מובא משם.

חלק מהמרכיבים שצוינו במעשה פיטום הקטורת שימשו רק לשם הכנת הסממנים האחרים, כגון שהשרו בהם סממן אחר. לא ברור האם כיפת הירדן היה מרכיב בפני עצמו או מרכיב ששימש להכנת אחד הסממנים. כמו כן נחלקו המפרשים בדבר ריחו. מחזור ויטרי סבור שלכיפת הירדן היה בעצמו ריח טוב‏. לעומת זאת ר' עמנואל חי ריקי כותב בספרו משנת חסידים שכאשר היו מערבים את כפת הירדן עם החלבנה, היה יוצא ריח טוב מכיפת הירדן. כלומר דווקא ריחה הרע של החלבנה אילץ את כיפת הירדן להוציא ריח טוב. הקטורת ומרכיביה שיקפו את עם ישראל. ייחודו של כיכר הירדן מאפשר לנו להבין עד כמה גדול כוחו של ציבור. הגיוון של עם ישראל הוא משמעותי וחשוב; גם החוטאים, גם הכופרים – הם בעלי תפקיד בונה. אם לא היו כופרים, לא היינו מטפלים לעומק בשאלות אמוניות והשקפתיות. כוח הכפירה בעולם מאלץ את המאמינים לטפל בשאלות יסוד. כך גם אלו שאין להם ריח נדרשים להטות אוזן קשבת למצוקות ובעיות, וזה תורם לאישיותם ולדמותם. אלו שהם בבחינת 'כיפת הירדן' הם רדומים ואין להם ריח, אבל בשעה שהם נפגשים עם כוחות אחרים הרי שהם יכולים להתעורר מתרדמתם הרוחנית.

לשם כך אנו זקוקים למעורבות גדולה יותר ולמוטיבציה להכיר את המגוון הכולל של כנסת ישראל. הקטורת היתה מורכבת מ-11 סממנים. לכאורה היינו מצפים שהקטורת תהיה מורכבת מעשרה סממנים (מניין) או מ-12 סממנים (שבטי ישראל) מדוע היה צורך להרכיב את הקטורת דווקא מ-11 סממנים?

 

ייתכן שירדה התורה לסוף דעתנו. נוח לנו וקל לנו להיות עשרה או 12; אנו אוהבים להיות עם מי שנוח לנו לחיות עמו. אבל זו אשליה שצריכה להתפוגג, וכאשר אנו מקטירים את הקטורת אנו נדרשים להוסיף סממן נוסף. כדי להיות ציבור משפיע עלינו לחיות גם עם אלו שאנו חושבים ש'אין להם ריח' או אלו שאנו חושבים ש'ריחם רע'. כך נוכל לעצור מגפות, וזו כנראה הייתה העצמה שהייתה טמונה בקטורת. אסור שהקטורת תאבד את ייחודו של כל סממן וסממן, אבל אסור שסממן אחד ממרכיביה ימצא את עצמו מחוץ לקטורת.
הקטורת מזכירה לנו שלא מפלגה זו או אחרת תביא את הישועה ותקרב את הגאולה. רק הקטורת, שהיא על-מפלגתית, תוכל לעצור את הרוחות הרעות המנשבות ומנסות לאיים ולהשמיד את מדינת ישראל.

 

 

 

 

Facebook
Twitter
LinkedIn
Pinterest

עוד בקטגוריה

[kipa_sub_cat]

רשימת התפוצה

רוצות לקבל עדכונים על הנעשה במדרשה? הזינו את כתובת הדוא"ל שלכם בתיבה והצטרפו לרשימת התפוצה שלנו 

jQuery(document).ready(function() { });