פרשת יתרו – האם התגייר יתרו?

דמותו של יתרו, ראשון הגרים שהצטרפו לעם ישראל, זוכה ליחס נרחב בתורה. לפני תיאור מעמד הר סיני הקדימה התורה סיפור ארוך (שמות יח, א-כז) על בוא יתרו למדבר ועל עצתו למשה בדבר סדרי המשפט הראויים. זכה יתרו שהפרשה תיקרא על שמו, ואכן חז"ל סברו שיתרו התגייר ובניו הצטרפו לעם ישראל בעקבותיו לאחר ששב למדין וגיירם. אם כן, היה אפשר להניח שבני יתרו היו לחלק בלתי-נפרד מעם ישראל, אולם תפיסה זו אינה מתיישבת עם הכתובים.

 בפרשת מלחמת דבורה כנגד יבין מלך כנען (שופטים ד) מסופר שסיסרא נס לאהל יעל אשת חבר הקיני מפני שבעת ההיא שרר שלום בין בית חבר הקיני ובין יבין מלך כנען. הייתכן שבזמן שאחיו נלחמים עם יבין מלך כנען יהיה חבר הקיני בברית שלום עם האויב? אמנם יעל הרגה את סיסרא, אבל משתמע שסיסרא ציפה לקבלת פנים חמה. גם בהמשך, בו בזמן ששאול ביקש להילחם בעמלק (שמואל א, טו) פנה שאול בתחילת המלחמה אל בני קיני ששכנו עם עמלק, וביקש מהם להיפרד מעמלק על מנת שלא ייהרגו במלחמה. גם מכאן ראיה ברורה שבני קיני אלו לא היו חלק מעם ישראל, שהרי אם כן היה ראוי שיהיו בצבא המלחמה! הלא מצוות מחיית עמלק מוטלת על כל ישראל, ואיך יכלו בני הקיני שלא לקיימה? זאת ועוד הרי עמלק היה אויב מושבע של עם ישראל מקדמת דנא, כיצד יכלו בני הקיני לשבת בקרבו?

אכן המפרשים התמודדו עם שאלות אלו והציעו כמה אפשרויות, ואולם נראה שרבים מהמפרשים הסכימו שלפחות חלק מבני קיני לא הצטרפו לעם ישראל ואף חיו בשלום עם אויבי ישראל. החלק שהצטרף לעם ישראל זכה למקום של כבוד, וכפי שאומרים חז"ל שבשכר על מעשי יתרו, בני בניו ישבו בלשכת הגזית (סוטה יא ע"א). כראיה לכך מובא פסוק בספר דברי הימים א, ב, נ"ה: "ומשפחות סופרים יושבי יעבץ תרעתים שמעתים שוכתים המה הקינים הבאים מחמת אבי בית רכב". פסוק זה אינו מדבר על כל בני קיני אלא רק על בית הרכבים, כלומר השכר הרוחני על מעשי יתרו לא הגיע לכל בניו אלא לבני הרכבים בלבד.

 גם הנחת היסוד שבפתיחת המאמר, שיתרו התגייר, אינה מקובלת על כל המדרשים. אור החיים (במדבר י, ל) מצטט מדרש ומוכיח ממנו שיתרו לא התגייר. גם בפסוקים לא מצאנו רמז לגיורו של יתרו. גם אם נניח שיתרו לא התגייר אבל בוודאי הגיע לאמונה והכרה בעליונות הקב"ה, וכך משתקף מהצהרתו: "עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלוהים". לפי זה, בוא יתרו למדבר היה שיאו של חיפוש רוחני אחרי אמונה אמתית, כפי שהיטיב לבטא זאת הספורנו (שמות יח, א): '… ולכן נשאו לבו ללכת בעצמו אל המדבר ולא שלח ע"י שליח למשה את אשתו ואת בניו כי חפץ לדרוש אלוקים'. יתרו התפעל ממידת הדין המונהגת בידי הקב"ה.

 גם כשיתרו הקריב את קרבן התודה לפני ה' מדגיש הכתוב: "ויקח יתרו חותן משה עולה וזבחים לאלוקים ויבוא אהרן וכל זקני ישראל לאכול לחם עם חותן משה לפני האלוקים". בניגוד לכל הקרבנות בתורה, שבהם מוזכר שהקרבן מוקרב לשם ה', כאן נכתב שהקרבן היה 'לאלוקים'. נראה לומר שבשלב הזה הכיר יתרו במידת הדין של הקב"ה שבאמצעותה הוא מנהל את כל העולם. דמותו של יתרו מקושרת בתורה יותר מכול – למשפט. עצתו למשה בדבר סדרי המשפט זכתה לברכת ה' והתקבלה להיות חלק מכללי המשפט בעם ישראל. חיבת יתרו למערכת המשפט נבעה מכוח הכנות והאמת שהיו חשובים בעבורו. לפי המדרש, גם בתחומי מוסר אחרים שבין אדם לחברו יתרו הפגין התנהגות נעלה. בגמרא כתוב (סוטה יא ע"א) שכאשר החליט פרעה על גזרת 'הבה נתחכמה לו', הוא נועץ בבלעם, באיוב וביתרו. בלעם יעץ לקיים את הגזרה ואיוב שתק. יתרו לא היה מוכן לסבול את חוסר הצדק שבגזרה, התנגד לה ועקב כך נאלץ לברוח. יתרו שמח על הצלת ישראל בעקבות רגש חמלה אוניברסלי. לפיכך אך טבעי שיתרו יכיר בגדולת ה' בעקבות הכרתו בהגינות הדין האלוקי.

 אם כן, ספק אם יתרו התגייר וספק עד כמה נטמעו צאצאיו בעם ישראל, אולם ברור מעל כל ספק שיתרו הזדהה עם הדין האלוקי ועם הצדק האלוקי, וכאדם ישר, כן ובעל מוסר טבעי ידע גם לייעץ למשה ולתת לו ביקורת בונה על מערכת המשפט. כך זכה יתרו לפרשה הנקראת על שמו, ואנו זכינו להכיר בעובדה שהמוסר הטבעי וחכמה אנושית נמצאת בקרב אומות העולם ושומה עלינו לדעת לקבל עצה טובה ובונה. נסיים בדברי אור החיים על פרשתנו, המשקפים את הרעיון המרכזי שבדברנו:

 

וראיתי לתת לב איך זכה יתרו שתכתב על ידו פרשה זו, והן אמת כי הוא כבד משה עבד ה' והנה שכרו שכבדו ה', אלא היה ה' יכול עשות לו דרך כבוד אחר לא בדרך זה שיראה חס ושלום כפחות ידיעה בעם ה' עד שבא כהן מדין והשכילם: ונראה כי טעם הדבר הוא להראות ה' את בני ישראל הדור ההוא וכל דור ודור כי יש באומות גדולים בהבנה ובהשכלה, וצא ולמד מהשכלת יתרו בעצתו ואופן סדר בני אדם אשר בחר כי יש באומות מכירים דברים המאושרים, והכונה בזה כי לא באה הבחירה בישראל לצד שיש בהם השכלה והכרה יותר מכל האומות, וזה לך האות השכלת יתרו הא למדת כי לא מרוב חכמת ישראל והשכלתם בחר ה' בהם אלא לחסד עליון ולאהבת האבות.

 

Facebook
Twitter
LinkedIn
Pinterest

עוד בקטגוריה

[kipa_sub_cat]

רשימת התפוצה

רוצות לקבל עדכונים על הנעשה במדרשה? הזינו את כתובת הדוא"ל שלכם בתיבה והצטרפו לרשימת התפוצה שלנו 

jQuery(document).ready(function() { });