השהייה בבית לבן הגיע לקִצה, יעקב חוזר לארץ ישראל. החזרה מורכבת, והוא נאלץ להתמודד עם קשיים לא מבוטלים. גם לאחר שהצליח לחמוק מלבן ולשרוד בכבוד את המפגש עם עשיו, נאלץ יעקב להתמודד עם המשימה הקשה בחייו: ההתמודדות עם השכול. יעקב נאלץ להיפרד מהנשים המשמעותיות ביותר בחייו.
הראשונה הייתה דבורה מינקת רבקה: "וַתָּמָת דְּבֹרָה מֵינֶקֶת רִבְקָה וַתִּקָּבֵר מִתַּחַת לְבֵית אֵל תַּחַת הָאַלּוֹן וַיִּקְרָא שְׁמוֹ אַלּוֹן בָּכוּת"}. דבורה המינקת ליוותה את רבקה מטל שחר ילדותה. עוד בעודה בחרן בבית בתואל נקשרו שתיהן, וכאשר עזבה רבקה את בית אביה לא ויתרה על דבורה: "וַיְשַׁלְּחוּ אֶת רִבְקָה אֲחֹתָם וְאֶת מֵנִקְתָּהּ וְאֶת עֶבֶד אַבְרָהָם וְאֶת אֲנָשָׁיו". סביר להניח שאף ליעקב היה קשר מיוחד עם האישה שהניקה אותו בהיותו תינוק.
על פי המדרש, עזבה דבורה את רבקה ונפגשה עם יעקב ומשפחתו על אם הדרך. ומסביר רש"י: 'מה ענין דבורה בבית יעקב? אלא לפי שאמרה רבקה ליעקב ושלחתי ולקחתיך משם, שלחה דבורה אצלו לפדן ארם לצאת משם, ומתה בדרך. מדברי רבי משה הדרשן למדתיה'. לדבריו, דבורה מינקת רבקה נשלחה להוציא את יעקב מבית לבן. בדרכה לחרן פגשה את משפחת יעקב בבית אל, וסביר שהתקבלה בחום ומן הסתם סיפרה חוויות משפחתיות. יעקב היה מודע להשפעתה המרובה על אמו, הוא ידע שהיא לא סתם 'מינקת' אלא אישה שהשפיעה רבות עליו ועל אמו. בעיצומו של המפגש המרגש נפטרה דבורה, ובטקס הלווייתה התגלתה האהבה וההערכה הרבה כלפיה.
כעבור זמן קצר נפרד יעקב מרחל, אשתו האהובה והמסורה שנישאה לו לאחר מאמצים כבירים. השידוך נעשה על הבאר בגיל הנעורים, ורחל ליוותה אותו 20 שנה בבית אביה. לאחר תקופה ארוכה ומתישה ברח יעקב מלבן והגיע לארץ ישראל כדי להקים בית משלו עם רחל אהובת לבו. כמו כן חפץ יעקב להגיע לבית הוריו ולהציג לפני רבקה ויצחק את רחל ושאר בני משפחתו. ואולם המטרה לא הושגה – רחל נפטרה על אם הדרך בעודה צעירה לימים, בת 36. יעקב נאלץ להתמודד עם פטירתה ולהמשיך לגדל את המשפחה עם לאה. לאחר קבורתה הזדרז יעקב לבית הוריו אבל לא הספיק לפגוש את אמו האהובה רבקה. הוא רצה להראות לה את משפחתו הענפה ולשתף אותה בחוויות מבית לבן, אבל לא הספיק לעשות זאת. אם כן רבקה ודבורה ורחל הסתלקו מהעולם בשנה אחת, כמתואר בספר סדר עולם: 'יצא מסוכות ובא לבית אל ועשה שם ששה חדשים מקריב למקום, יצא משם ונולד לו בנימין ומתה רחל, ובו בפרק מתה רבקה ודבורה, נמצאת רחל מתה בת ל"ו שנה'.
הפרידה משלוש נשים אהובות ומשמעותיות בשנה אחת היא חוויה קשה מנשוא, ולכן התגלה אליו הקב"ה וחיזקו: "וַיֵּרָא אֱלֹקִים אֶל יַעֲקֹב עוֹד בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ אֱלֹקִים שִׁמְךָ יַעֲקֹב לֹא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב כִּי אִם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל".
שנה זו הייתה כה קשה ליעקב – הוא הרגיש בודד ומנוכר, ובדיוק בשלב הזה נדרש להתמודד עם מעשהו של ראובן: '"וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל וַיֵּט אָהֳלֹה מֵהָלְאָה לְמִגְדַּל עֵדֶר וַיְהִי בִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ הַהִוא וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן וַיִּשְׁכַּב אֶת בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר בְּנֵי לֵאָה בְּכוֹר יַעֲקֹב רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן וְלֵוִי וִיהוּדָה וְיִשָּׂשכָר וּזְבוּלֻן". הנצי"ב מסביר שאישיותו של יעקב השתנתה, ואפשר לדייק זאת מהכתובים עצמם. יעקב נקרא בשם 'ישראל' – שם המעיד על התרחקות ועל התבודדות. יעקב בחר להסתגר עם עצמו ולא היה יכול לטפל במשפחתו כראוי עקב השכול. יעקב היה מצוי בעולמות רוחניים גבוהים והיה מנותק מהמציאות השגרתית. ראובן חטא חטא נורא ומקומם דווקא בשעה שיעקב לא היה יכול לשים לבו למתרחש סביבו, ובעת עשיית המעשה ההוא בחר יעקב לשתוק ולא למחות בקול: וישמע ישראל.