פרשת תולדות – חיים ציונות – לכבוד שבת ארגון

הנושא שנלמד בקרב החניכים במהלך חודש ארגון הוא 'חיים ציונות'. תפקידה המרכזי של הציונות היה להקים מדינה יהודית דמוקרטית בארץ ישראל. מובן שיש דרכים רבות להגשים שאיפה זו, הן בפיתוח של ארץ ישראל הן בעידוד עלייה. בפרשת תולדות נוכל ללמוד על הצורך בעידוד עלייה מסיפורו האישי של יצחק.יצחק התגורר בארץ פלישתים, ושם הוא התפרנס ממרעה צאן וניסה לחיות את חייו באמונה. רכושו של יצחק התעצם, ובמקביל החלו הפלישתים ללטוש עיניים לכיוון רכושו ולקנא ביצחק. "ויהִי לוֹ מִקְנֵה צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר וַעֲבֻדָּה רַבָּה וַיְקַנְאוּ אֹתוֹ פְּלִשְׁתִּים". בתוך תקופה קצרה הקנאה הביאה להתנכלות כלפי יצחק, והפלישתים סתמו את הבארות שנחפרו בימי אברהם. לבסוף גירש אבימלך את יצחק מאחוזתו: "וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ אֶל יִצְחָק לֵךְ מֵעִמָּנוּ כִּי עָצַמְתָּ מִמֶּנּוּ מְאֹד".

 

לאחר זמן הגיע אבימלך בליווי פמלייתו לרצות את יצחק. בראותו אותם שאל יצחק את השאלה המתבקשת: "וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִצְחָק מַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלָי וְאַתֶּם שְׂנֵאתֶם אֹתִי וַתְּשַׁלְּחוּנִי מֵאִתְּכֶם".

אבימלך הסביר ליצחק את הסיבות שהביאו אותו לחזור ולהתפייס עמו. אמנם יצחק התפייס עם אבימלך אבל הטענה המרכזית שהביאה לגירושו של יצחק מגרר מלווה אותנו לדורות: "לֵךְ מֵעִמָּנוּ כִּי עָצַמְתָּ מִמֶּנּוּ מְאֹד". ומסביר המדרש: 'אמר לו: כל עצמות שעצמת, לא ממנו היו לך? לשעבר היה לך כבש אחד עכשיו יש לך כבשים הרבה' (בראשית רבא סד, ז).

 

בעת שנוכחו הפלישתים לדעת שיצחק מתעשר, סברו שהעושר הזה הוא מכוחם ומרכושם; שלא בזיעת אפו קנה יצחק את רכושו אלא ניצל את מקורות מחייתם. יצחק יצא מגבולות גרר כדי לחפור בורות מים אחרים. חפירת הבורות נעשית באדמת הפקר, וגם המים היוצאים ממנה הם הפקר. אין צורך לבקש רשות מיוחדת אבל הפלישתים המשיכו במחאתם, ואינם מאפשרים לו ליהנות מן המים – 'לנו המים'. יצחק הבין שהפתרון יהיה בהתנתקות מוחלטת מהפלישתים. יצחק התרחק והגיע למקום שבו יוכל לחפור את הבור, בלא מטרד מתוך עצמאות מוחלטת: "וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת וַיֹּאמֶר כִּי עַתָּה הִרְחִיב ה' לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ".

כאשר חי יצחק בתוך 'גטו יהודי' במדינה הפלישתית, הוא לא ראה ברכה בעמלו. קנאתם הגדולה פגעה בעצמתו הכלכלית. יצחק הבין שעליו להרחיק ולבנות עצמאות כלכלית מחוץ למדינה הפלישתית, בעיר אבותיו באר שבע.

 

"לֵךְ מֵעִמָּנוּ כִּי עָצַמְתָּ מִמֶּנּוּ מְאֹד" היא טענה אנטישמית שנטענה כלפי הגטו היהודי דורות רבים. כאשר הגיעו יהודים להישגים כלכליים, התייחסו הגויים לכך בקנאה גדולה. דווקא כאשר 'נטע זר' מתעשר, יוצא קצפם של בעלי הבית הגויים. ייתכן שיש לראות בקנאה הזו תמרור אזהרה ליהודי היושב בגולה. הקריאה 'לך מעמנו', שהחלה בימיו של אבימלך והמשיכה אצל פרעה בארץ מצרים וכן בדורות מאוחרים לו, הביאה יהודים רבים למסקנה שמקומם בארץ ישראל. גם אם בימים אלו אין שומעים במפורש את הקריאה 'לך מעמנו', כדאי להאמין שהיא נאמרת באופן סמוי וחרישי. חלק גדול מיהודי הגולה חי ברמת חיים גבוהה ביותר, ואין ספק שזה מעורר קנאה ושנאה. יהודי חוץ לארץ זקוקים לנו, – ואנו זקוקים להם. רק באמצעות עלייה גדולה ורחבה נוכל ליישב ולבנות, להיות מעצמה יהודית עצמאית וחזקה שתוכל לעמוד בגאון ובעצמה אל מול המבקשים את נפשנו.

 

התבוננות בפרשת אבימלך ויצחק מעוררת לחשיבה מזווית נוספת: חבל גרר דאז הוא חבל עזה של היום. גם לאחר שעקרנו משם ואנו בונים יישובים מחוץ לתחומי עזה, מבקשים הפלישתים לסתום את הבארות ולהחריב את היישובים. בעוד בחבל גרר ישב אבימלך שהודה בטעותו וביקש להתפייס עם יצחק, הרי שבימינו אין דמות כדמותו של אבימלך – שאף שלא היה מגדולי הצדיקים חתר להשיג ברית שלום עם יצחק.

חניכי בני עקיבא היקרים! ספר בראשית הוא משמעותי ביותר ללימוד סוגיית הציונות. הספר מתאר את הזיקה העמוקה שהייתה לאבות בנוגע לארץ ישראל; הם היו הציונים הראשונים ועלינו מוטלת החובה להמשיך בדרכם ולחיות ציונות בגאון ובעוז.

 

Facebook
Twitter
LinkedIn
Pinterest

עוד בקטגוריה

[kipa_sub_cat]

רשימת התפוצה

רוצות לקבל עדכונים על הנעשה במדרשה? הזינו את כתובת הדוא"ל שלכם בתיבה והצטרפו לרשימת התפוצה שלנו 

jQuery(document).ready(function() { });