פרשת וירא – צדיק בתוך העיר

כאשר שמע אברהם מה עומד לקרות לסדום ולתושביה, הוא עמד לפני ה' וביקש עליהם רחמים: 'אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא תִשָּׂא לַמָּקוֹם לְמַעַן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ". וכך ענה לו הקב"ה: וַיֹּאמֶר ה' אִם אֶמְצָא בִסְדֹם חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר וְנָשָׂאתִי לְכָל הַמָּקוֹם בַּעֲבוּרָם".

מדוע השתמש הקב"ה באותו הניסוח שנקט אברהם, 'חמישים צדיקים בתוך העיר'? לכאורה המוקד הוא במספר הצדיקים, ותו לא?!

ה'משך חכמה' מסביר שמדובר בצדיקים המוגדרים כך לפי הקריטריון של סדום. כלומר ייתכן שאם הם היו נמצאים בעיר אחרת ובאווירה אחרת – לא היו נחשבים צדיקים. לכן הדגיש אברהם 'צדיקים בתוך העיר', שפירושו צדיקים שרמתם נמדדת ביחס לסדום.

 

ואולם האבן עזרא מפרש אחרת: 'וטעם בתוך העיר – שהם יראים את השם בפרהסיא, וכן שוטטו בחוצות ירושלים'. בכוח המיעוט להכריע את גורל המקום אם הוא מעורים בעיר ומעורב במשאה ובמתנה. אם הם צדיקים המפקירים את ההמונים מתוך יהירות וזחיחות דעת – אותו הצדיק בסדום אינו ראוי הוא שבמעשיו יינצלו הרבים. כאשר אדם מעורב, הוא מגלה אחריות לסביבתו, ואיככה יוכל לראות באבדנם אם הוא מרגיש בשר מבשרם? אברהם אומר: 'אם יש צדיקים שבתוך העיר – אכן אל תשמיד את העיר. התחשב בהם ולו רק שיוכלו אותם צדיקים להמשיך במפעלם'.

 

בסדום היו הצדיקים ספונים בביתם; לא הייתה להם השפעה ואת מעשיהם עשו בסתר. פעמים שהצדיקים רוצים להיות מעורים ומשפיעים, אבל אין ביכולתם לעשות זאת. אבן עזרא מציין פסוק הנאמר מפיו של ירמיהו: "שׁוֹטְטוּ בְּחוּצוֹת יְרוּשָׁלִַם וּרְאוּ נָא וּדְעוּ וּבַקְשׁוּ בִרְחוֹבוֹתֶיהָ אִם תִּמְצְאוּ אִישׁ אִם יֵשׁ עֹשֶׂה מִשְׁפָּט מְבַקֵּשׁ אֱמוּנָה וְאֶסְלַח לָהּ". האם לא היו צדיקים בירושלים? האם לא היו נביאים? היכן היה ירמיהו? היכן היו ברוך בן נריה ועוד חבל נביאים שהיו באותו הדור?

ירמיהו תיעד את מסעו ואת השפעתו במילים קשות ביותר: "וַאֲנִי כְּכֶבֶשׂ אַלּוּף יוּבַל לִטְבוֹחַ וְלֹא יָדַעְתִּי כִּי עָלַי חָשְׁבוּ מַחֲשָׁבוֹת נַשְׁחִיתָה עֵץ בְּלַחְמוֹ וְנִכְרְתֶנּוּ מֵאֶרֶץ חַיִּים וּשְׁמוֹ לֹא יִזָּכֵר עוֹד" (ירמיהו יא, יט). ירמיהו נרדף ואין לו את היכולת להשפיע, וכך גם שאר הנביאים.

 

רבא למד מהפסוק שציטטנו מירמיהו: 'לא חרבה ירושלים אלא בשביל שפסקו ממנה אנשי אמנה…' (שבת קיט ע"ב). הגר"א הסיק מסוגיה זו שכדי לזכות לגאולה מוטלת עלינו חובה להיות אנשי אמנה (קול התור עמ' תעו וכן תקכ). הגר"א הדגיש שאם לא נהיה אנשי אמנה 'אין תקווה חס וחלילה לכל עבודת האתחלתא של הגאולה' שאנו עושים (שם עמ' תקכד). רבא לא פירש מה התביעה בלהיות אנשי אמנה, אולם הגר"א מסביר: 'התכללות' (עמ' תקכה). לדברי הגר"א, עלינו לחנך את עצמנו להיכלל בכלל ישראל. לא להתמקד רק בעצמי אלא לבחון כיצד כל פועלי ומטרותיי הם חלק מבניין האומה השבה לארצה. אחת המטרות החשובות בקהילה היא ליצור חברה מובילה בתוך העיר.

 

דוגמה יפה לכך נוכל ללמוד מסיום הפרשה. אברהם ויצחק הלכו לניסיון הגדול ביותר יחדיו. בדרך הם השאירו את הנערים והמשיכו בגפם. התורה מתארת אף את המפגש שהיה להם עם הנערים לאחר שחוו את החוויה שבמהלכה נתגלה אליהם מלאך אלוקים: "וילכו יחדיו אל באר שבע". מה ההדגשה הערכית שהלכו יחדיו (עם הנערים) בדרכם חזרה מהר המוריה?

הרש"ר הירש מסביר שהתורה מבקשת להדגיש את האופן שבו חזרו אברהם ויצחק לנערים שהמתינו להם בשובם מהר המוריה. בשעה שאברהם החליט לקחת את המאכלת ולשחוט את בנו יצחק כדי לקיים את צו האל, היו שניהם במדרגה רוחנית גבוהה, ובנקודה הזו התגלה המלאך. תחושת התעלות רוחנית כזו המפגישה את האדם עם מלאך ה' עלולה להביא אותו להתנשאות על בני אדם רגילים. אברהם ויצחק אבותינו חזרו אל הנערים כלעומת שבאו. לא הייתה להם הרגשת עליונות ולא תחושת התנשאות. הם המשיכו לדבר עם הנערים ב'גובה העיניים', וחזרו עם הנערים יחדיו, כחבורה אחת, בלא כל הבדל בניהם.

 

הניסיון בעקדה אינו רק בעקדה עצמה אלא גם בשיבת אברהם ויצחק מהר המוריה לחיי השגרה. ניסיון זה דרש מהם להתנהג התנהגות טבעית ואנושית ולא חלילה להתנשא מעוצמת החוויה הרוחנית. אחת הסכנות של צדיק כשהוא מתעלה היא שבו בזמן הוא גם מתנתק ומאבד את התקשורת עם הסביבה, וממילא יורדת השפעתו. דהיינו אם אין בכוחם של הצדיקים להשפיע – הם מאבדים את יתרונם היחסי כלפי האחרים.

 

לא מזמן נפרדנו מאחד מגדולי הדורות האחרונים, הרב עובדיה זצ"ל. גדלותו של הרב עובדיה הייתה שמצד אחד ידע את התורה כולה, ומצד אחר היה יכול להשפיע על האנשים הפשוטים ביותר. זו תכונה וסגולה שהיא נדירה בקרב גדולי הדור. 'צדיקים בתוך העיר' הוא קוד התנהגותי הנוגע לרב ולכל אדם שיש ביכולתו להשפיע. ואם אין בכוח היחיד להשפיע, הרי שאפשר לארגן גרעיני משפחות צעירות בערים הגדולות להיות מעורבים כדי שיהיה שם שמים מתאהב על ידם.

 

Facebook
Twitter
LinkedIn
Pinterest

עוד בקטגוריה

[kipa_sub_cat]

רשימת התפוצה

רוצות לקבל עדכונים על הנעשה במדרשה? הזינו את כתובת הדוא"ל שלכם בתיבה והצטרפו לרשימת התפוצה שלנו 

jQuery(document).ready(function() { });