לראש השנה – כבני מרון

אחד מהפיוטים הגורמים לנו להתרגש במהלך ראש השנה ויום הכיפורים הוא 'ונתנה תוקף'. בפיוט זה באה לידי ביטוי אפסיות האדם: "אדם יסודו מעפר וסופו לעפר בנפשו יביא לחמו משול כחרס הנשבר", ולעומתה בורא עולם: "מלך א-ל חי וקיים". כך מודגשת עמידתנו לפני בורא עולם: "וכל באי עולם יעברון לפניך כבני מרון, כבקרת רועה עדרו מעביר צאנו תחת שבטו, כן תעביר ותספור ותמנה ותפקוד נפש כל חי ותחתוך קצבה לכל בריה ותכתוב את גזר דינם". מילים אלו נכתבו בהשראת המשנה במסכת ראש השנה (א, ב): "בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון שנאמר (תהלים ל"ג) היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם".

לא ברור למה התכוון התנא באמרו שאנו באים לפניו כבני מרון, ונחלקו האמוראים במסכת ראש השנה (יח ע"ב) בכוונת המשנה, והציעו שלושה פירושים: "מאי כבני מרון? הכא תרגימו כבני אמרנא. ריש לקיש אמר: כמעלות בית מרון. (אמר) רב יהודה אמר שמואל: כחיילות של בית דוד". רש"י מסביר: 'כבני אמרנא' – ככבשים שמונין אותן לעשרן, ויוצאין זה אחר זה בפתח קטן, שאין יכולין לצאת כאחד. כמעלות בית מרון – הדרך קצר, ואין שנים יכולין לילך זה בצד זה, שהעמק עמוק משני צדי הדרך.

לפי שני הפירושים הללו אנו באים כיחידים לפני הקב"ה. כל אחד הולך במעבר צר שאינו מאפשר לחבר נוסף הליכה בצדו. ואולם לפי ההסבר השלישי עמידתנו שונה; אנו עומדים 'כחיילות בית דוד' כלומר אף על פי שכל חייל נמנה בפני עצמו – כולם שייכים לצבא אחד, לקבוצה אחת. אנו עומדים לפניו כחיילות בית דוד ולא כיחידים. פירוש זה נתמך מגרסת כתב יד קויפמן על המשנה הנחשב כמדויק ביותר: 'כבנומרון' – נומרון אינו אלא תעתיק של המלה היוונית noumero, שפירושה גדוד. דהיינו כמו גדוד חיילים – כחיילות בית דוד. ההבדל המהותי בין פירוש זה לקודמיו הוא במטרה והתכלית. בעוד שני הפירושים הראשונים התמקדו במשפט הנערך לנו בידי הקב"ה, הרי שלהיות כבני חיילות מעיד על מצעד צבאישל החיילים, המיועד לכבוד הקב"ה. בראש השנה אנו ממליכים את ה' למלך על כל הארץ. לשם כך עומדים אנו כצבא במסדר, מריעים וממליכים את הקב"ה – וברור שביום זה אין בוכים ואין מייללים. התרועות הן תרועות המלכה ואינן יבבה.

אם כן, שני פירושים מרכזיים מלווים אותנו בהסבר המשנה: או שאנו עומדים כבקרת רועה עדרו כצאן המונהג ומושגח בידי מנהיגו או שאנו עומדים זקופים במסדר חיילים וממליכים אנו את הקב"ה. מחבר הפיוט הכריע ואימץ את הפרשנות האמוראית הסוברת שעמידתנו 'כבני אמרנא' –ככבשים שמונה הרועה. ההבדל בין הפרשנויות השונות לבני מרון משקף את מהות ראש השנה. האם ראש השנה הוא יום של המלכת השם באווירה חגיגית או שמדובר ביום של דין שבו הספרים נפתחים ועוברים אנו תחת שבטו של הבורא.

ייתכן שיש לראות בראש השנה כיום שמשלב בין דין להמלכה, ואפשר לדייק כך מדברי הרמב"ם (הלכות חנוכה ומגילה ג) בנימוקו מדוע אין אנו אומרים הלל בראש השנה : "… אבל ראש השנה ויום הכפורים אין בהן הלל לפי שהן ימי תשובה ויראה ופחד לא ימי שמחה יתירה".לדעת הרמב"ם ראש השנה אינו יום של שמחה יתרה אבל גם לא יום שכולו מתח ואימה. הואיום של שמחה בכפוף לכך שהוא יום דין.

בימים אלו אנו שומעים בחדשות על טבח אזרחים במצרים ובסוריה. נשים וילדים נהרגים, והתחושה של באי עולם העוברים לפני בורא עולם מתעצמת. זהו יום שעלינו לזעוק בו לא רק על עם ישראל אלא על כל אומות העולם. ראש השנה הוא יום אוניברסלי של כלל האומות, ואנו מתפללים שחביב אדם שנברא בצלם. כמו כן לא נוכל להתעלם מההיבט הפרטי, שכן מדובר בנקודת זמן מיוחדת בזמן אמירת הפיוט. לקראת שנה חדשה בנקודת המעבר אדם מרגיש התרגשות גדולה וניצב בביטחון עצמי גבוה לקראת המלכת הקב"ה בעולם כבני חיילות בית דוד, ואולם מתח ופחד מתלווים לקראת ההתחלה החדשה – מי יחיה ומי ימות.

יהי רצון שנזכה לשנה טובה ומשמעותית, שנת החלמה לחולים ושהבריאים ימשיכו בשמירת הגוף והנפש. שנת יבול וגשמים, שנת שלום עולמי, שנת חסד ומעשים טובים. ונפטיר בתפילה שה' ישמור את חיילנו, על שוטרנו ועל כל הנמצאים בקו האש. שהשם יקבץ את נידחנו מארבע כנפות הארץ, וששלטון של צדק ואמת ישרור בארץ.

 

 

Facebook
Twitter
LinkedIn
Pinterest

עוד בקטגוריה

[kipa_sub_cat]

רשימת התפוצה

רוצות לקבל עדכונים על הנעשה במדרשה? הזינו את כתובת הדוא"ל שלכם בתיבה והצטרפו לרשימת התפוצה שלנו 

jQuery(document).ready(function() { });