פרשת וישב – וימצאהו איש: לא במקרה

לאחר הדרמה שחוללו החלומות בבית משפחת יעקב, מחליט יעקב בתזמון מורכב ובעייתי לשלוח את יוסף למצוא את אחיו הרועים אי שם עם הצאן. רגע לפני המפגש עם האחים מתארת התורה מפגש אחר המתקיים בין יוסף לבין איש אנונימי. יוסף שואל על מקומם של אחיו, והאיש מראה לו את הדרך. המהר"ל בספרו 'גור אריה' על התורה התקשה בתכליתו של התיאור בנוגע לחיפושיו של יוסף את אחיו: 'למה צריך כל הסיפור שמצאו איש, ושאל אותו איפה הם רועים ואמר לו בדותן הם והלך אליהם? מאי נפקא מינה אם מתחילה הלך אליהם בלי לטעות או על ידי טעות?' לדבריו, סיפור זה נראה מיותר והיה אפשר לשמור על רצף הפסוקים המתאר את יעקב השולח את יוסף למשימה ובין הרגע שבו נפגשים האחים עם יוסף. נתבונן בפסוקים עצמם: 'וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ וְהִנֵּה תֹעֶה בַּשָּׂדֶה וַיִּשְׁאָלֵהוּ הָאִישׁ לֵאמֹר מַה תְּבַקֵּשׁ וַיֹּאמֶר אֶת אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ הַגִּידָה נָּא לִי אֵיפֹה הֵם רֹעִים וַיֹּאמֶר הָאִישׁ נָסְעוּ מִזֶּה כִּי שָׁמַעְתִּי אֹמְרִים נֵלְכָה דֹּתָיְנָה וַיֵּלֶךְ יוֹסֵף אַחַר אֶחָיו וַיִּמְצָאֵם בְּדֹתָן'. הפסוקים מתארים מפגש בין יוסף ובין איש אנונימי, אולם הפרטים חסויים.
מי האיש שיוסף פוגש ומדוע נותרה זהותו אנונימית? מתוך הפסוקים משתמע שהמפגש יזום – 'וימצאהו איש' – כלומר: האיש לא מצא את יוסף באקראי אלא חיפש אותו.  מניין אפוא ידע האיש את זהותם של יוסף ושל אחיו?  יוסף ואחיו הלכו צפונה, לכיוון שכם, ואילו מקום מושבם של האחים הוא בדרום באזור חברון – מדוע  שיכירו אותם בצפון?! שמא מעשה שכם פרסם את יעקב ומשפחתו וזיכרונם לא מש מתושבי הסביבה. בכל אופן, אפשר להסביר את סיפורם של יוסף והאיש באחת משתי דרכים. האחת, שמדובר בתרגיל מתוחכם של האחים. האחים יודעים שיוסף יחפש אותם ויהיה מוכן להרחיק לכת משום שהוא מעוניין להביא דיבתם הרעה לאביו.  האחים עולים צפונה הרחק מבית אבא, למקום שאפשר לטשטש בו את העקבות. כדי לוודא שיוסף יגיע לאותו מקום, שלחו איש מטעמם שיכוון את יוסף להגיע למקומם מבלי שיחשוד. האיש אכן ביצע את שליחותו נאמנה והדריך את יוסף להגיע למקומם של אחיו.
אם אכן מדובר בתרגיל מתוחכם של האחים – מה ראתה התורה לספר לנו זאת, שכן עיקר הסיפור הוא אודות המפגש עצמו בין יוסף לאחיו?

נציע כיוון אחר. אין מדובר בתכנון אנושי אלא במהלך אלוקי צרוף – חז"ל סבורים שהאיש הוא המלאך גבריאל. יוסף חייב לפגוש ולמצוא את האחים, אל לו להתייאש ולחזור אל אביו בידיים ריקות. יוסף הולך לשכם על מנת שתיסלל דרכו מצרימה. כך מסביר הרמב"ן: 'יאמר כי הוא תועה מן הדרך ולא היה יודע אנה ילך, ונכנס בשדה כי במקום המרעה היה מבקש אותם. ויאריך הכתוב בזה, להגיד כי סיבות רבות באו אליו שהיה ראוי לחזור לו, אבל הכול סבל לכבוד אביו. ולהודיענו עוד, כי הגזרה אמת והחריצות שקר, כי זמן לו הקב"ה מורה דרך שלא מדעתו להביאו בידם. לזה נתכוונו רבותינו (ב"ר פד יד) באמרם כי האישים האלה הם מלאכים, שלא על חינם היה כל הסיפור הזה, להודיענו כי עצת ה' היא תקום'.

מצד אחד סיפור זה משבח את מעשיו של יוסף, המנסה בכל כוחו לעמוד במשימה שהטיל עליו אביו. הוא מתאמץ למצוא אנשים שראו או שמעו על אודות האחים כדי להשיג את עקבותיהם. מצד אחר יש לפנינו תכנית אלוקית מכוונת המתוארת בלשון בני אדם. התכנית מתרחשת כביכול באקראי, והעיניים הצופות לא  יכולות להבחין ביד המכוונת. המשתתפים בביצועה של התכנית האלוקית אינם מודעים לתכנית המקיפה, אך יד הבורא היא היוזמת והמוצאת את האמצעים להגיע אל המטרה. כל אירוע שיארע לו לאדם – אינו מקרי. מאחורי כל הקורות עומד הבורא, והוא זה שמזמן את ההתרחשויות. קיימת אפוא השגחה פרטית צמודה ואינטנסיבית, ואין האדם פועל על פי רצונו ומאוויי לבו בלבד. כעבור שנים רבות, לאחר שיוסף כבר שימש  שליט עליון על ארץ מצרים ונפגש מחדש עם האחים, הוא מבטא את מחשבותיו:'וַיִּשְׁלָחֵנִי אֱלקִים לִפְנֵיכֶם לָשׂוּם לָכֶם שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ וּלְהַחֲיוֹת לָכֶם לִפְלֵיטָה גְּדֹלָה וְעַתָּה לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי הָאֱלֹקִים וַיְשִׂימֵנִי לְאָב לְפַרְעֹה וּלְאָדוֹן לְכָל בֵּיתוֹ וּמֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם'.

סביר להניח שכל אחד מאתנו נקלע בחייו לסיטואציה מסוימת שהוא לא האמין שיגיע אליה. בו בזמן שמהרהר על מה שעבר בחייו – הוא נזכר בתהליך שהביאו למציאות זו. ייתכן שבאחד הצמתים בחיים פגש איש או תוזמן למקום מסוים ששינה את חייו. עיני האדם הבשרניות והגשמיות אינן רואות את הכוח האלוקי המכוון את כל מעשיו של האדם, ולפיכך נדמה לו שהוא פועל באורח עצמאי, כמחליט וכמבצע. אך חכמי ישראל לימדונו על היקפה של המעורבות האלוקית בכל מעשי האדם ועל עצמתה של ההשגחה הפרטית. התורה מפרטת בעבורנו על המפגש שבין יוסף לאיש, ללמדנו שכל אחד מאיתנו פוגש אנשים המשנים את חייו ומביאים אותו למקומות שלא היו מתוכננים מראש, ויש בכך יד אלוקית המלווה את בחירתו של האדם.