יעקב נאלץ להתחתן עם שתי אחיות בשל תעלוליו של לבן חותנו. נישואיו עם לאה גרמו ליעקב תסכול והוא התבטא בחריפות: 'וַיֹּאמֶר אֶל לָבָן מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי הֲלֹא בְרָחֵל עָבַדְתִּי עִמָּךְ וְלָמָּה רִמִּיתָנִי' . תחושת התסכול השפיעה על מערכת היחסים שבין לאה ליעקב והכתוב מדגיש זאת בעת פקידתה: 'וַיַּרְא ה' כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ '.
פקידתה של לאה משנה את מערכת היחסים שלהם, והתהליך מודגש בקריאת השמות לבנים. בהולדתו של ראובן נאמר: ' וַתִּקְרָא שְׁמוֹ רְאוּבֵן כִּי אָמְרָה כִּי רָאָה ה' בְּעָנְיִי כִּי עַתָּה יֶאֱהָבַנִי אִישִׁי'. לאה כמהה להעצמת הקשר והתפללה למציאות של אהבה במסגרת הזוגיות. ייתכן שגם לאחר לידתו של ראובן לא הורגשה האהבה המיוחלת, ובעת לידתו של שמעון לאה חוזרת ואומרת: ' כִּי שָׁמַע ה' כִּי שְׂנוּאָה אָנֹכִי וַיִּתֶּן לִי גַּם אֶת זֶה'. הולדתו של לוי הביאה לשינוי וניכר הדבר בקריאת שמו: 'וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר עַתָּה הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי כִּי יָלַדְתִּי לוֹ שְׁלֹשָׁה בָנִים עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ לֵוִי'.
לאה משוכנעת שהולדתו של הבן השלישי תגרום למהפך בזוגיות. תחושת הבדידות תיעלם ובמקומה תבוא אהבה אמתית שתביא לשותפות מלאה בינה לבין יעקב. הכתוב אינו מסביר מדוע השתכנעה לאה שהבן הנוסף ישפיע על מערכת הקשרים בינה לבין יעקב, אולם רש"י מסביר זאת באמצעות מדרש חז"ל: 'לפי שהאמהות נביאות היו ויודעות ששנים עשר שבטים יוצאים מיעקב וארבע נשים ישא, אמרה מעתה אין לו פתחון פה עלי, שהרי נטלתי כל חלקי בבנים'.
אולם נדמה שאפשר להסביר את התהליך באופן שונה. דווקא הולדתו של הבן השלישי השפיעה על התנהלותה של המשפחה. החזקוני מסביר שהולדתו של לוי יצרה שינוי במעורבותו של יעקב בגידול הילדים: 'עד עכשיו הייתי מנהלת שני בני בשתי ידי. ועכשיו, שנולד לו בן שלישי יצטרך אישי לסייע לי לנהלם'.
עד כה גידלה לאה את הילדים בכוחותיה הדלים, אולם כעת היא זקוקה ליעקב בבית. יעקב נדרש לתמוך ולעזור בגדול הבנים. הרש"ר הירש מסביר שמשמעות 'ילוה אישי', היא שכל אחד מבני הזוג יראה עצמו כלווה וכבעל חוב אמתי לשותפות ההדדית. נקודה זו מובלטת בקריאת שמו של לוי. בעוד שמותיהם של ראובן שמעון ויהודה נקראו מפי לאה – 'ותקרא שמו' – הרי ששמו של לוי נקרא בפי יעקב: 'על כן קרא שמו לוי'. אמנם במדרש נאמר שהקב"ה שלח את גבריאל שיקרא את שמו של לוי, אבל לפי פשוטו של מקרא יעקב קורא את שמו (רשב"ם ,רד"ק, חזקוני). נתינת השם מפי יעקב מבטאת הסכמה מלאה של יעקב לבקשתה של לאה. מעתה מבין יעקב שצריך להיות מעורב יותר במתרחש בבית ולהיות שותף מלא בגידול הילדים. בתחילת הנישואין החל משבר קשה אולם הולדת הילדים שינתה את המציאות הקשה. תהליך הזוגיות שבין לאה ליעקב מלמד שמעורבות של שני בני הזוג בחינוך ילדיהם מהדקת את הקשר הבין-זוגי. אפילו יעקב, שלא התייחס ללאה כראוי בתחילת הנישואין, שינה את גישתו בעת שקיבל על עצמו את עול חינוך ילדיו.
אסור שמערכת היחסים הזוגית תהיה מושתתת רק על חינוך הילדים. בעת יציאתם של הילדים מהבית עלול להיווצר חלל שעלול לסכן את מערכת היחסים הבין זוגית. יש להגדיר את השותפות בתחומים נוספים, שתבטיח את השותפות לאורך ימים ושנים.