בסיפור העקדה בולט חסרונה של שרה. אברהם, בצאתו להר המוריה – אינו מדבר עם שרה, כך שייתכן ששרה אינה יודעת על מטרת הליכתם המשותפת של אברהם ויצחק. חז"ל היו משוכנעים ששרה אינה מעורבת בניסיון העקדה וכך מתארים את פרידתו של אברהם משרה:
וירא את המקום מרחוק אמר אברהם מה אעשה אם אגלה לשרה נשים דעתן קלה עליהן בדבר קטן כ"ש בדבר גדול כזה, ואם לא אגלה לה ואגבנו ממנה בעת שלא תראה אותו תהרוג את עצמה, מה עשה אמר לשרה תקנו לנו מאכל ומשתה ונאכל ונשמח … כשהיו בתוך המאכל אמר לה את יודעת כשאני בן ג' שנים הכרתי את בוראי והנער הזה גדול ולא נחנך ויש מקום אחד רחוק ממנו מעט ששם מחנכין את הנערים אקחנו ואחנכנו שם, אמרה לו לך לשלום … (תנחומא וירא, כב)
חז"ל חוזרים ומתארים דו שיח בין יצחק לרבקה לאחר שיבתו מהר המוריה:
אמרה לו בני מה עשה לך אביך, אמר לה נטלני אבי והעלני הרים והורידני בקעות והעלני לראש הר אחד ובנה מזבח וסדר המערכה והעריך את העצים ועקד אותי על גבי המזבח ולקח את הסכין לשחטני ואלולי שאמר לו הקב"ה אל תשלח ידך אל הנער כבר הייתי נשחט, לא הספיק לגמור את הדבר עד שיצאה נשמתה הה"ד ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה מהיכן בא מהר המוריה (שם כג).
לפי התיאור במדרש שרה מופתעת מסיפורו של יצחק ובשמעה את הדברים – נבהלת ומתה. זאת ועוד, ספור זה חושף בצורה ברורה ששרה אינה מעורבת כלל בניסיון העקדה. במקביל, לאחר העקדה יצחק נעלם ואינו שב עם אברהם. הכתוב מתאר שאברהם חוזר אל נעריו בלשון יחיד: 'וישב אברהם אל נעריו'. לא ברור להיכן נעלם יצחק. אמנם חז"ל סבורים שיצחק הלך להתחזק בבית מדרשו של שם, אבל ככל הנראה לא מדובר בפסק זמן או בהתחזקות רוחנית אלא במעשה המבטא ניתוק קשר שבין יצחק לאברהם. אם נחבר את שני המדרשים נקבל תמונה קשה על המשפחה – שרה הלכה לעולמה ויצחק נפרד מאביו – וכל זה מתרחש מחמת העקדה.
לכאורה שרה אמורה להיות שותפה מלאה לסיפור העקדה, שכן אברהם הוא אבא של ישמעאל ויצחק, ושרה היא אמו של יצחק והוא בנה יחידה וסביר שיש בניהם קשר מיוחד. ברם הכתובים מתעלמים ממעורבותה של שרה, שאינה מוזכרת כלל, הן בתחילת הניסיון הן בסופו. לאחר שובו מהר המוריה אברהם אינו מספיק להיפגש עם שרה בחייה ולשתף אותה במה שאירע. זאת ועוד, יצחק השתנה בעקבות מעשה העקדה. הנצי"ב סבור שיצחק נשאר בגדר מלאך ולא חזר לחיים רגילים וארציים. חז"ל אף תלו את ראייתו הלקויה של יצחק – 'ותכהין עיניו מראות' באותו אירוע טראומטי של העקדה, שדמעותיהן של מלאכי השרת נשרו על עיניו של יצחק. אם כן, שרה נפגעה ישירות מניסיון העקדה – היא לא קיבלה את אותו יצחק בנה האהוב. גם אם פגשה את יצחק לאחר העקדה היא נשברת בעקבות מצבו העכשווי וכפי שמתואר בחז"ל פרחה נשמתה. ספור העקדה היה ניסיון קשה בעבור אברהם מצד אחד, הוא מעמיד את אברהם מול הקב"ה, אבל מאידך גיסא מסתבר שהניסיון אינו תם והשלכותיו קשות שכן בעטיו מתנתקים היחסים בין אברהם לבנו יצחק. שרה הייתה משמעותית וחשובה ליצחק והיעלמותה מן העולם כואבת ליצחק. פרשת חיי שרה מתארת את בדידותו של אברהם. ההליך של קבורת שרה מתבצע בידי אברהם לבדו, השידוכין נעשים באמצעות המתווך הנאמן אליעזר. אברהם זקוק להפיג את בדידותו ונושא את קטורה לאישה, מקים משפחה נוספת ונולדים לו 6 ילדים. הוא אמנם מוריש את רכושו ליצחק אולם נראה שמדובר במעשה טכני – 'וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ לְיִצְחָק' ולא נאמר ליצחק בנו. כאשר הוא נפטר הכתוב מתאר: 'ויִּגְוַע וַיָּמָת אַבְרָהָם בְּשֵׂיבָה טוֹבָה זָקֵן וְשָׂבֵעַ וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל בָּנָיו אֶל מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֶל שְׂדֵה עֶפְרֹן בֶּן צֹחַר הַחִתִּי אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מַמְרֵא'. לא מצוין כל בכי או הספד ברחובה של עיר אלא פרידה קצרה מאברהם האב. ניסיון העקידה אינו תם בהקרבת האיל על המזבח – הניסיון מתמשך במותה של שרה ובהתרחקותו של יצחק. פרשת חיי שרה מתארת את החיים של אברהם לאחר מותה הכואב של אשתו, ואולי זו תקופתו הקשה ביותר של אברהם חיים ללא אישה וללא יצחק.