פרשת במדבר – אין אחד שפטור

 

הפרשה פותחת במפקד בני ישראל במדבר בשנה השנייה. הפרשנים העלו שאלות נוקבות בדבר מטרתו של המפקד והצורך בו, שכן רק לפני  פחות משנה נערך מפקד דומה! זאת ועוד, מניין הפקודים היה זהה בשני המפקדים.

ברצוני להתמקד בסיבת היעדרם של הלווים ממניין הפקודים: "וַיִּהְיוּ כָּל הַפְּקֻדִים שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וְהַלְוִיִּם לְמַטֵּה אֲבֹתָם לֹא הָתְפָּקְדוּ בְּתוֹכָם" (במדבר א' ,מ"ו)

הרמב"ן מסביר שמשה לא מנה את הלווים משום שלא היה להם נשיא, ולאחר מכן קבל תמיכה מהקב"ה שלא יכלול אותם במניין העם שכן  הלוויים היו  מופקדים על מלאכת המשכן ולא היה צורך להכלילם במניין העם. אולם נראה יותר שהלווים לא נכללו במפקד משום שאין להם כל זיקה למטרות המפקד. אחת ממטרותיו המובהקות של המפקד הייתה למנות את אותם שראויים לצאת  למלחמה –  והלווים לא נכללו בצבא העם. הקב"ה ציווה את משה למנות את הלוויים בפני עצמם: בתחילה את אלו שמעל גיל חודש  (ג', י"ד- ל"ט) ולאחר מכן נערך גם מפקד הקשור לגיל עבודת הלווים (ד', א'). גם במפקד שנערך בשנת הארבעים, שמטרתו הייתה להנחיל את  העם בארץ  ישראל, לא  נכללו הלווים משום שהם לא  נחלו את הארץ וממילא לא היה צורך למנותם.

היעדרם של הלווים בשני המפקדים אינו מקרי. ייתכן שבשל תפקידם המרכזי במשכן ובמקדש נפטרו מכל מצוות ירושת הארץ. נקודה זו  מבוארת ברמב"ם:

ולמה לא זכה לוי בנחלת ארץ ישראל ובביזתה עם אחיו מפני שהובדל לעבוד את ה' לשרתו ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים שנאמר יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל, לפיכך הובדלו מדרכי העולם לא עורכין מלחמה כשאר ישראל ולא נוחלין ולא זוכין לעצמן בכח גופן, אלא הם חיל השם שנאמר ברך  ה' חילו, והוא ברוך הוא זוכה להם שנאמר אני חלקך ונחלתך (הלכות שמיטה ויובל י"ג, י"ב).

 הלוויים הם חיל-השם ויש למנוע מהם כל עיסוק הכרוך במלחמה או בירושת הארץ. הרמב"ם מפתיע אותנו ומוסיף בהלכה הבאה פטור נוסף:

ולא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני יי לשרתו ולעובדו לדעה את ה' והלך ישר כמו שעשהו האלקים ופרק מעל צוארו עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם הרי זה נתקדש קדש קדשים ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים […]

לא רק שבט לוי פטור משירות צבאי אלא אף אנשים רמי מעלה השקועים ברוח ה', ספק בני אדם ספק מלאכים, שמתוקף עיסוקם הרוחני הם נחשבים כקדושים שיש להסיר מהם חובות המלחמה. יש להטיל ספק עד כמה דבריו של הרמב"ם בהלכה זו הן הלכה צרופה שכן הרמב"ם נוהג לחתום את הלכותיו בדברים יותר הגותיים ופחות הלכתיים. זאת ועוד, היינו מצפים שהרמב"ם יכתוב את הדברים בצורה מפורשת בהלכות מלכים שהן ההלכות המרכזיות העוסקות במלחמה.

היו שסמכו על הרמב"ם כבסיס הלכתי לפטור את בני הישיבות משירות צבאי. איך אפשר לפטור סקטור שלם משירות צבאי מכוח הלכה זו הקובעת סטנדארט שספק אם מתי מעט יכולים לעמוד בו? בכתב ידו של הרב קוק מצוי הסבר מופלא לרמב"ם. הרב מחלק בין מלחמה שבטית, כדי להתנחל, שבה שבט לוי אינו נוטל חלק לבין מלחמת מצווה שהכול חייבים בה ואפילו כהן גדול (דברים דומים נכתבו על ידי הרב עוזיאל). קל וחומר שכיום מלחמות ישראל הן מלחמת מצווה וכולם חייבים להיות שותפים בנטל המלחמה.

אשרינו שזכינו לחזור לארץ ישראל ולהקים בה מדינה,  ועל כולם מוטלת החובה להיות שותפים לבנייתה ופיתוחה. נשיאה בנטל הציבור היא עבודת ה' שלמה.

Facebook
Twitter
LinkedIn
Pinterest

עוד בקטגוריה

[kipa_sub_cat]

רשימת התפוצה

רוצות לקבל עדכונים על הנעשה במדרשה? הזינו את כתובת הדוא"ל שלכם בתיבה והצטרפו לרשימת התפוצה שלנו 

jQuery(document).ready(function() { });