'ויאמר משה אל בני ישראל ראו קרא ה' בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה…"
הפסוק מדגיש את הפנייה המיוחדת של משה לישראל. משה קורא אל ישראל ואומר להם – 'ראו קרא ה'. מדוע משה מקפיד כל כך להדגיש את אופן בחירתו של בצלאל?
המדרש בתנחומא מפלס כיוון מעניין בדבר.
… אמר משה ריבונו של עולם מי יעשה כל זאת? אמר לו ראה קראתי בשם בצלאל כשירד משה אמר להם לישראל כך אמר הקב"ה לעשות לו משכן קרשים מזבח ושולחן. אמרו לו: ומי יעשה כל זאת? אמר להם בצלאל . התחילו ישראל מרננים על משה ואמרו: לא אמר ה' למשה לעשות את המשכן על ידי בצלאל אלא משה מעצמו ממנה אותו שהוא קרובו … אמר להם משה לא אני עשיתי כלום מדעתי אלא ה'…
המשכן הוא המפעל היהודי הראשון. המשכן שייך לעם וכולם ביקשו להיות שותפים לבניית המשכן. יש להניח שרבים מהעם ראו את עצמם כמועמדים מתאימים לתפקידים בכירים הקשורים לתכנון ועשייה. משה, המנהל הראשי של הפרויקט, ביקש לנקוט אמצעי זהירות. הוא ידע שהעם עלול לחשוב שמדובר במינוי פוליטי. לכן ראה משה חובה מוסרית לשתף את העם באינפורמציה אודות האדם שאמור להיות אחראי על הקמת המשכן בפועל. עומד משה ומכריז בהתרגשות – "ראו קרא ה'", פנייה ישירה וגלויה של משה אל העם: לא אני בחרתי בו אלא ה' בכבודו ובעצמו.
נראה שניתן לדייק רעיון זה מהערתו הקצרה של רש"י: "חור – בנה של מרים היה". מה ראה רש"י לדווח דוקא כאן על הקשר המשפחתי שבין משה לחור? נראה שרש"י מבקש להדגיש כאן את קרבתו המשפחתית של משה לבצלאל, משה היה "דוד רבה" של בצלאל. זו הסיבה שמשה מעוניין להקדים תרופה למכה. הוא מודיע לעם שבחירתו של בצלאל אינה בחירה פוליטית בעלת נגיעה אישית: "ראו קרא ה'" – בצלאל נבחר בידי הקב"ה.
אמנם היו סיבות אמיתיות שהיו יכולות להזים את החשדות, למשל, חז"ל קובעים (סנהדרין סט ע"ב) שבצלאל היה בן שלוש עשרה. מי היה מעז למנות 'מינוי פוליטי' נער צעיר אם הוא אינו מוכשר? ללמדנו שהעם הכיר בכישרונו המופלא, העם הכיר במסירות שהיתה לסבו בשעה שעמד והוכיחן על חטא העגל עד אשר הרגוהו (סוטה יד ע"ב). בצלאל מושרש במסירות, בחור צעיר אבל מחונן וכשרוני. ובכל זאת משה רואה חובה מוסרית לדווח לעם שהקב"ה בחר בו.
כל איש צבור חייב לבחור בקפידה מועמד מתאים. אנו יודעים שבמערכת פוליטית הבחירה היא נעשית גם מתוך שיקולים אחרים, ולרוב היה ניתן לבחור במועמד ראוי יותר. נדמה שאפשר ללמוד מבחירתו של בצלאל שתי נקודות משמעותיות: בחירה במועמד המתאים ביותר, ושקיפות ויושר.
משה הוא מנהיג שנבחר בידי הקב"ה ולא בבחירות ישירות של העם. אף על פי כן, משה אינו מתעלם מחשדות שעלולים לצוף בשעה שיבשר לעם מיהו הנבחר, אם כי לא הוכרח לתת דין וחשבון.