פרשת וירא- הרב ספי מרקוס

אברהם אחרי ברית המילה – התבדלות ושותפות

שתי תנועות מנוגדות אנו מוצאים באברהם אבינו: מצד אחד הקב"ה מצווה אותו להתבדל, לעזוב את ביתו, משפחתו וכל מכריו וללכת כאיש זר אל ארץ לא נודעה. מצד שני אברהם מגיע לארץ כנען, קורא בשם ה', פועל להפצת שם ה' בעולם ומתחבר עם אנשים. התבדלות ושותפות. שתי התנועות הללו מלוות את אברהם לאורך כל הדרך ואחד מהביטויים המשמעותיים ביותר של 'תנועת ההתבדלות' הוא הציווי על ברית המילה בסוף פרשת לך לך. אלא שמייד לאחר מכן מתחילה פרשת וירא עם הסיפור על  אברהם היושב מחוץ לאוהלו ומצפה לאורחים. אברהם לא ראה ולא רצה לראות בברית המילה מעשה המפריד אותו לחלוטין מהעולם. המתח הזה בא לידי ביטוי יפה במדרש בראשית רבה פרשת לך לך פרשה מז:

אמר אברהם עד שלא מלתי היו העוברים והשבים באים אצלי, תאמר משמלתי אינן באים אצלי? אמר לו הקדוש ברוך הוא עד שלא מלת היו בני אדם באים אצלך עכשיו אני בכבודי בא ונגלה עליך הדא הוא דכתיב: "וירא אליו ה' באלוני ממרא".

שאלתו של אברהם משקפת באופן ברור את הרצון שלו להמשיך ולהיות חלק מהחברה האנושית. אולם כיצד יש להבין את תשובתו של הקב"ה. בעניין זה מצאנו פרשנויות שונות ומעניינות. כך כותב בית הלוי (הגרי"ד סלוביצ'יק, אביו של ר' חיים מבריסק) בפירושו לבראשית פרק יז:

והנה איתא במדרש פרשה זו (ב"ר מו – ג) שאמר אברהם עד שלא מלתי היו באים הכותים ומזדווגים לי תאמר משמלתי יהיו באים ומזדווגים לי א"ל הקדוש ברוך הוא די שאני פטרונך. הרי מבואר כמש"כ דהמילה נותנת הבדל גדול בין ישראל לכותים והיא גורמת שנאה ביניהם והשיב לו הקדוש ברוך הוא די לך שאני פטרונך ולא יועילו ולא יפסידו לך לא בקרבתם ולא בשנאתם אחרי שאני אוהבך, וברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו (משלי טז) בעל כרחם.

על פי בית הלוי תשובת ה' מבשרת למעשה את הניתוק בין אברהם לשאר בני אדם. ברית המילה באמת צריכה ליצור חייץ וכעת הקב"ה הוא זה שיהיה בקרבתו של אברהם.

הרש"ר הירש בפירושו לבראשית יח מסביר את הסיטואציה באופן הפוך:

אך הנה יושב לו היהודי הנימול הראשון! והיכן הוא יושב? באלני ממרא! עודנו עם ענר, אשכול וממרא, – שלא היו "אנשי בריתו", אלא "בעלי ברית אברהם" (עי' לעיל יד, יג); כי כבעלי ברית צירפו את אברהם לבריתם; ו"למרות" היותו נימול, – לא נשתנה יחסו אל האנושות שמחוץ לחוגו. הן כך הורונו חכמינו: היתה זו דאגתו היחידה של אברהם, – והיא שהביאתו אל פתח האוהל כחום היום: "עד שלא מלתי היו העוברים והשבים באים אצלי; תאמר משמלתי אינם באים אצלי?" (בראשית רבה מז, יג); וחכמינו הורו לנו זאת למען נלמד אנחנו מדוגמת אברהם, – ש"גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני השכינה" (שבת קכז ע"א). ומה היה טיב האורחים! היו אלה ערלים, עובדי אלילים, – שכן רק לאלה יכול היה לצפות; למענם הוא עזב את פני השכינה; לקראתם הוא רץ כדי לקיים מצות גמילות חסדים…כי דאגה היתה בלב אברהם, שמא עתיד הוא להיות מבודד מן הבריות. וחכמינו הם שעמדו על הדאגה הזאת וקראו אותה מתוך עומק לבו של אברהם. פרשה זו סמוכה לפרשת מילה. בני אברהם המבודדים על ידי המילה יהיו האנושיים שבבני האדם. אמת, בעצם הוייתם הם מנוגדים לעולם; ואף על פי כן יהיו מוכנים תמיד להגשים כל ערך אנושי כללי. כי לשם כך הם היו לעם בדד ישכון – כדי לטפח בקרבם את האנושיות הטהורה הזאת; וכמבשר לרוח זאת היה אברהם ל"אב" ול"אבר" של "המון גוים"; כי הוא היה אב רוחני וכוח מעוף מוסרי להמון גוים רבים.

האמרי אמת, בנו של השפת אמת, בדרשתו לפרשת וירא, הולך דווקא בדרכו של הרש"ר הירש, אולם הוא מתייחס ביתר שאת לתשובת ה', על פי המדרש, לפי כיוון זה:

אברהם אבינו גם כן חשש על זה כדאיתא במדרש (מז י) שאמר עד שלא מלתי היו העוברים ושבים באים אצלי, היינו שחשש שאחר המילה לא יהיה להם שייכות עמו ולכן ישב תיכף על פתח האהל לראות אם יש עוברים ושבים, ואיתא שם במדרש אמר לו הקדוש ברוך הוא עד שלא מלת וכו' עכשיו אני ובני פמליא שלי נגלים עליך, ולכאורה אין זה תשובה על החשש של אברהם אבינו, אלא כשהיה גילוי שכינה התקרבו גם הם,

האמרי אמת עומד על כך שבסופו של דבר, אברהם לא היה רק אוהב בריות אלא היה חפץ גם בלקרבם לשכינה. תשובת ה', לפי פירושו, היא שדווקא גילוי השכינה על אברהם יביא לחיזוק הקשר שלו עם האנושות וכך יוכל אף להפיץ את בשורת האמונה.

 

 

Share on facebook
Facebook
Share on google
Google+
Share on twitter
Twitter
Share on linkedin
LinkedIn
Share on pinterest
Pinterest

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בקטגוריה

רשימת התפוצה

רוצות לקבל עדכונים על הנעשה במדרשה? הזינו את כתובת הדוא"ל שלכם בתיבה והצטרפו לרשימת התפוצה שלנו