אורון שאול – השם ייקום דמו

בשלבים הראשונים של המלחמה אירע אסון קשה, ושישה מחיילי גולני נהרגו באסון הנגמ"ש. ראש אכ"א והרב הראשי לצה"ל הכריזו על אורון כחלל צה"ל שמקום קבורתו לא נודע. כל שכול קשה, אולם חייל שנהרג ולא ניתן להביאו לקבורה קשה שבעתיים. בשבת חזון פתחנו את ספר דברים כך: "אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָב". מה המטרה בהצגת רשימה מפורטת של המקומות ההם? רש"י מביא את המדרש ואומר שכל מקום ומקום הוא רמז על חטא שעשה העם במהלך הליכתו במדבר. משה מבקש להוכיח את ישראל ברמז על חטאיהם, ובלשון רש"י: 'לפי שהן דברי תוכחות ומנה כאן כל המקומות שהכעיסו לפני המקום בהן, לפיכך סתם את הדברים והזכירם ברמז מפני כבודן של ישראל'.

ואולם על אף פרשנותו המיוחדת של רש"י, שמקורה במדרש ויש בה לימוד מיוחד על האופן שבו מתבצעת התוכחה, עדיין אין פירוש זה עומד במבחן פשט המקראות. לכאורה הכתוב מבקש לתת נקודת ציון מדויקת, וכך משתמע מדברי הרשב"ם: 'לפי פשוטו כל הנזכרים בפסוק זה מקומות הן כמו שמצינו שרגילים הפסוקים לתת סימן בתוך סימן אל המקומות שהוא רוצה לפרש היכן'.

אם אכן בנקודת ציון מדויקת עסקינן – מדוע כה חשוב לפרט את המקום המדויק שעמד בו משה בעת שהוכיח את ישראל? וכי לא היה אפשר להסתפק בנקודה כללית המתארת את מקום עמידת משה, היינו שמשה עומד בעבר הירדן? בעוד ספר דברים פותח באזכור מקום מדויק הרי שהספר מסתיים במותו של משה, ודווקא שם המקום אינו ידוע: "וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּיְ בְּאֶרֶץ מוֹאָב מוּל בֵּית פְּעוֹר וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבֻרָתוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה"(דברים לד, ו) . האם נוכל למצוא קשר בין התיאור המפורט של המקום שעמד בו משה בעת שהוכיח את ישראל ובין הסתרת המידע על מקום קבורתו?! מצאתי פירוש מרתק בדברי הרש"ר הירש, ודומה כאילו כתב הספד לאורון שאול ז"ל:

נראה שזו משמעות שמות המקומות הנזכרים כאן: הם באים לקבוע את מיקומו המדויק של אתר זה, שמשה סיים בו את חיי חלדו בקרב עמו, והעם ראה בו את מנהיגו לאחרונה, ושמע בו את הדברים שאמר לפני מותו. כל מלה של הנאומים האחרונים של משה רבינו מבטאת את נפשו ההומה לעמו והדבקה בעתיד ישעו; כביכול, בנאומים אלה הוא אצל מרוחו על עמו כדי להכשיר אותו לעמוד בנסיונות המצפים לו. אך מאידך, אתר זה שבמדבר לא היה ניכר בשום סימן מובהק משלו; משום כך הרי זה מובן שהתורה מוסרת לנו את מיקומו ואת גבולותיו של אתר זה כדי להזכיר אותו לדורות הבאים. הן משה רבינו נפטר לעולמו, ובמותו לא השאיר אחריו לא מצבת זיכרון ולא עמוד של כבוד ולא שום מזכרת ארצית; אפילו קברו לא יזכיר אותו לדורות; כל מהותו הגופנית של משה רבינו נסתלקה בשעת מותו. רק המקום ששמע את דברו האחרון לעמו נמסר לזיכרון בכל הדיוק האפשרי; וכאשר יבוא לשם נין ונכד של דור המדבר, הוא יקלוט במקום זה את הד דברו של משה, וכך יתעורר לבו ללכת אחריו בנאמנות ולהמשיך את מפעלו בקרב עמו'.

כמה טרגי שאין למשה מקום קבורה או מצבת זיכרון. משה לא זכה למה שזכו לו האבות – מקום קבורה ידוע וברור. ואולם מנגד פירטה התורה את נקודת הציון המדויקת של נאומו על מנת שיהיה זה לזיכרון לדורות הבאים. הנורא מכול הוא שאורון שאול לא זכה להיקבר בבית קברות, אולם ידועה לנו נקודת הציון המדויקת של מותו. אפשר להצביע היכן בדיוק אורון נפרד מאתנו במלחמה בעזה, אבל נקודת הציון המרכזית היא מקום של מסירות הנפש של אורון. אני משוכנע שאין בדברים אלו נחמה, אבל פירושו של הרש"ר הירש מלמד אותנו שפעמים נקודת ציון של שיא בחיים יכולה להיות משמעותית יותר מנקודת ציון של קברו של אדם. אמנם אורון לא זכה לקבר אבל הקב"ה עסק בקבורתו  – ויקבור אותו בגי.

 

ראו קישור לדברי הרב מאיר נהוראי ללוחמי מגלן: http://www.srugim.co.il/85662-%D7%92%D7%A2%D7%92%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%A0%D7%95-%D7%94%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%AA-%D7%9E%D7%92%D7%9C%D7%9F?di=1

 

Share on facebook
Facebook
Share on google
Google+
Share on twitter
Twitter
Share on linkedin
LinkedIn
Share on pinterest
Pinterest

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בקטגוריה

רשימת התפוצה

רוצות לקבל עדכונים על הנעשה במדרשה? הזינו את כתובת הדוא"ל שלכם בתיבה והצטרפו לרשימת התפוצה שלנו