פרשת משפטים מסתיימת במעמד ברית האגנות, אשר אחריה עולים משה, אהרון ובניו, ושבעים הזקנים אל ההר: שמות פרק כד (ט) וַיַּ֥עַל מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹ֑ן נָדָב֙ וַאֲבִיה֔וּא
לאחר שבעת ימי המילואים ציפו כולם לשמחה גדולה אך במקום זה אבל כבד ירד על עם ישראל במותם של נדב ואביהוא. ברגע הקשה ביותר אהרון
בתחילת הפרשה מובא הדין של טומאת יולדת כאשר התורה מבחינה בין – אישה שילדה זכר, לאישה שילדה נקבה. ליולדת זכר, ימי הטומאה הם שבעה ולאחר
קורח הפך לסמל המחלוקת השלילית בעם ישראל, למה אנו רואים את מחלוקתו של קורח כמחלוקת שלילית. נראה לי שניתן ללמוד את זה מהמילה הפותחת של
שלום לכולן, סדר הציוויים על המשכן בפרשת תרומה ותצווה נראה מאוד מובנה וברור ( למעט מקום הציווי על מזבח הקטורת [בפרק ל במקום, לכאורה, בסוף
בסוף פרק ל"ט מתואר איך כל חלקי המשכן מובאים בפני משה: "(לג) וַיָּבִיאוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן אֶל מֹשֶׁה אֶת הָאֹהֶל וְאֶת כָּל כֵּלָיו קְרָסָיו קְרָשָׁיו בריחו
חלום סולם יעקב חוזר ומתפרש, חוזר ומקבל משמעות בכל שנה ושנה. סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה ומלאכים עולים ויורדים בו. זו תמונה עשירה שיש
נקרא השבת את פרשת שקלים בה מתבקש עם ישראל להתפקד על ידי מתן מחצית השקל לכל איש. הסיבה לאופן הפקידה מופיעה מיד עם הציווי: "ולא
פרשת קדושים פותחת ומסיימת עם הציווי על הקדושה: דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם (ויק' יט,ב).
יהושע כממשיכו של משה בפן הצבאי ובפן הרוחני בפרקים ב-ג בספר דברים מתאר משה את כיבושי עבר הירדן המזרחי שנעשו על ידו ואת חלוקת הנחלות