בית מדרש

פרשת קדושים פותחת ומסיימת עם הציווי על הקדושה: דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם (ויק' יט,ב).

יהושע כממשיכו של משה בפן הצבאי ובפן הרוחני בפרקים ב-ג בספר דברים מתאר משה את כיבושי עבר הירדן המזרחי שנעשו על ידו ואת חלוקת הנחלות

רשימת קרבנות המועדים, לא נראית כאחת הפרשיות המסעירות – אך קריאה מדוקדקת שלה תגלה אוצרות עמוקים. דוגמא לדבר ניתן למצוא בפרשיית מוסף השבת: "וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת

קרבן תודה הוא סניף של קרבן השלמים  וכך נאמר (ז,יא): " וְזֹאת תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים …  אִם עַל תּוֹדָה יַקְרִיבֶנּוּ ". ומסביר רש"י: "אם על

רגע של השראה גדולה היה בעת שנקרע הים, ובאמצעותו הגיעו ישראל לאמונה גדולה בהקב"ה ובאמון גדול במשה מנהיגם.  חז"ל הפליגו בגדלותו של הדור, שזכה להגיע

פרשתנו מתמקדת בשנת הארבעים לצאת בני ישראל ממצרים ועדיין תלונות העם לא תמו, לאחר הסתלקותה של מרים מתלונן העם על חוסר מים בפני מנהיגיו: "וְלֹא

בתחילת ליל הסדר לפני, שאנו מתחילים  את סיפור יציאת מצרים (מגיד)  תקנו חכמים לאכול ירק טבול במשקה.  מטרת הטיבול לפני הסעודה היא לעורר את הילדים