פרשת ויקרא-בין רצון לכפיה
מסביר הרשב"ם שמדובר ברצונו של הקב"ה: 'לרצונו – אם זכר תמים יקריבנו ולפתח אהל מועד אז יהיה לו לרצון…'. כלומר, הקב"ה יקבל מידינו קרבן שלם
מסביר הרשב"ם שמדובר ברצונו של הקב"ה: 'לרצונו – אם זכר תמים יקריבנו ולפתח אהל מועד אז יהיה לו לרצון…'. כלומר, הקב"ה יקבל מידינו קרבן שלם
'בְּיוֹם הַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ תָּקִים אֶת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד' (שמות מ,ב ) המשכן הוקם בא' ניסן אולם מסתבר, שיצירת המשכן הסתיימה הרבה לפני כן.
שתי תפילות נאמרות מפיו של משה על עם ישראל. האחת נאמרת בעטיו של חטא העגל והשנייה נאמרת לאחר חטא המרגלים. בתפילתו הראשונה לאחר חטא העגל
ומעיר אברבנאל בתחילת הפרשה: ' הרי פרשה זו עצמה נשנית בסדר אמור אל הכהנים בלי שום שינוי רק, שכאן אמר ואתה תצוה מבלי דבור ושם
הרשב"ם מפרש, שצורתם היתה כצורת עופות בעלי כנפים. לעומתו רש"י מצטט את דברי חז"ל, שלכרובים היו פני תינוק. הכרובים שיקפו שתי מערכות של קשרים. האחד,
רוב החכמים סוברים, שמדובר בתשלום לנחבל וכפי הכתוב במכילתא דרבי שמעון (כא,כה): '…אף כאן שבתו יתן ורפא ירפא. או יכול אף נפש תחת נפש ת"ל
וזו לשונו: 'תנא משום רבי פפייס: גנאי הוא למשה וששים ריבוא שלא אמרו ברוך עד שבא יתרו ואמר ברוך ה'. (סנהדרין צד ע"א) ר' פפייס
בני ישראל תמהים לנוכח המראה המוזר וכך מתאר הכתוב (טז, טו): 'וַיִּרְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו מָן הוּא כִּי לֹא יָדְעוּ מַה הוּא
הפנייה המיוחדת של פרעה נבעה ממצוקה של מכת החושך. היושבים בבית האסורים מוגדרים כיושבי חושך וצלמות. ארץ מצרים נהפכה לבית אסורים גדול ובכך נפגע שלטונם
בילדותנו היתה מספרת לנו הגננת, שרק המצרים הוכו בעשר מכות. היהודים ששהו בארץ גושן לא נפגעו. וכך מפורש במשנה אבות (ה,ד): 'עשרה נסים נעשו לאבותינו