פרשת חוקת- הפרידה מאהרן- הרב מאיר נהוראי
פרשתנו מתמקדת בשנת הארבעים לצאת בני ישראל ממצרים ועדיין תלונות העם לא תמו, לאחר הסתלקותה של מרים מתלונן העם על חוסר מים בפני מנהיגיו: "וְלֹא
כ״ה באלול ה׳תשע״ט (כ״ה באלול ה׳תשע״ט (ספטמבר 25, 2019))
פרשתנו מתמקדת בשנת הארבעים לצאת בני ישראל ממצרים ועדיין תלונות העם לא תמו, לאחר הסתלקותה של מרים מתלונן העם על חוסר מים בפני מנהיגיו: "וְלֹא
המסע במדבר עומד לקראת סיומו וחוץ מנקודת המוצא ביציאת מצרים ונקודת הסיום בארץ ישראל יש גם את התחנות שבני ישראל עברו בדרך. התחנות האלו מופיעות
"תורה כגחלי אש" בהתבוננותו של רבי נחמן על פרשת השבוע עד כמה התורה מתחדשת? מה מקור ההשראה שמאפשר התחדשות בתורה? ומהם היחסים שבין הצדיק המחדש
הנסיבות שהובילו לחטא המרגלים נראים על פני השטח ברורים לחלוטין. המרגלים רואים את הארץ, מתרכזים בנקודות האיום שיש בה ולכן חוששים מלהיכנס ומשכנעים את העם
פרשת עקב עוסקת לאורך כל הדרך בזכרון ושכחה, האנושי והאלוקי. הקשר בין העם לקב"ה ולארץ קשור לזכרון. הזכרון הוא הברית שנכרתת בין ה' לאבות על
פרשת בהר פותחת במצוות שמיטה ויובל, ולאחריהן, ישנם מספר פסוקים העוסקים באופנים השונים בהם ניתן לשקם את מי שהתמוטט וירד מנכסיו: (כה) כִּֽי־יָמ֣וּךְ אָחִ֔יךָ וּמָכַ֖ר
מאז ומתמיד חומש דברים היה החומש האהוב עלי. נדמה לי שחלק מהאהבה שלי אליו קשורה באמירות החד משמעיות והמוחלטות, בסגנון: "מה ה' אלוקיך שואל מעמך?"
עכשיו לא רק הבוגרות אינן מיושבות בית המדרש אלא גם אנחנו, הצוות ואף התלמידות עצמן. נראה לי שפרשת מטות מתאימה לתקופה הזאת- שבטים ראובן וגד
בפרשת בהעלותך, אנו פוגשים את "קו פרשת המים" של ספר במדבר: עד פרשיית "ויהי בנסוע הארון" אנו פוגשים תיאור מופלא של עם הדבק בה' ובתורתו
בתפילת שחרית בבית הכנסת הספרדי בנתניה. שם יש ויכוח קבוע בקריאת התורה בשבוע בו יש פסוקים של קללות, אף מתפלל לא מוכן לעלות לתורה כשקוראים את הפסוקים הללו, כאילו הדבר יביא עליו את הקללות אותם קוראים.