פרשת פקודי – תאריך של מסירות נפש

'בְּיוֹם הַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ תָּקִים אֶת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד' (שמות מ', ב' ).

האם בתאריך זה  הסתיימה מלאכת בניית המשכן, או קודם לכן? רש"י מסביר  שקשיים טכניים עיכבו את בניית המשכן : 'שלא היו יכולין להקימו, ולפי שלא עשה משה שום מלאכה במשכן, הניח לו הקדוש ברוך הוא הקמתו, שלא היה יכול להקימו שום אדם מחמת כובד הקרשים, שאין כח באדם לזקפן, ומשה העמידו … ' אולם התבוננות נוספת מצביעה על כך שלא מדובר בתאריך מקרי.  כלומר המשכן לא הוקם ביום שהסתיימה המלאכה. ואכן כך מתאר המדרש את סדר הדברים:

אמר רבי חנינא בעשרים וחמשה בכסליו נגמרה מלאכת המשכן ועשה מקופל עד אחד בניסן, שהקימו משה אחד בניסן כמה שכתב וביום החודש הראשון באחד לחדש תקים משכן אהל מעד (שמות מ' ב'), וכל זמן שהיה מקופל היו ישראל  מתלוננים על משה לומר למה לא הוקם מיד שמא דופי אירע בו, שחשב לערב שמחת המשכן בחודש שנולד בו יצחק, שבניסן נולד יצחק.

אמנם בחודש ניסן נגאלו ישראל ממצרים, אולם המדרש אינו קושר בין בניית המשכן ליום היציאה ממצרים אלא בוחר לתלות את הקמת המשכן ביום שבו נולד יצחק. הזיקה בין  הקמת המשכן להולדת יצחק מבטאת  את ההתמסרות המוחלטת של  העקידה. אולם,  מדוע הועדף תאריך לידתו של יצחק על תאריך יציאת מצרים?   הרב  נריה זצ"ל מסביר בספרו 'נר למאור' שיש לחלק בין גאולת מצרים שהיא 'איתערותא דלעילא' [מעשה של הקב"ה] לבין עקידת יצחק שהיא 'איתערותא דלתתא' [מעשה אדם].

יש להעדיף תאריך המשקף מסירות נפש אנושית כזו בדומה ליצחק על תאריך סימבולי של גאולת ישראל ממצרים המשקפת התעוררות הבאה מכוחו של הקב"ה. קדושת המשכן תלויה במידת ההתמסרות של העם.