"כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם, מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו"
ערב יום כפור
- קיימת מצווה מיוחדת לאכול בערב יום הכיפורים – "כל האוכל בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי". ויש אומרים שמצווה אף לאכול בליל תשיעי .
- סליחות קצרות, אין אומרים "מזמור לתודה" שכן לא היו מקריבים קרבן תודה בבית המקדש. לא אומרים תחנון, ולא נופלים אפים. מי שלא עשה התרת נדרים יעשה זאת בערב יום הכיפורים.
- 'עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר עד שיפייסנו'. – יש לבקש סליחה מאדם שפגענו בו בדבור או במעשה. אסור להתנהג בקשיחות למי שמבקש סליחה אלא להאיר פנים ולמחול. "כף החיים" הדגיש במיוחד את הצורך לבקש סליחה מיוחדת מאביו ואמו. חובה על כל אדם לומר תפילה זכה ולציין שהוא מוחל לכל מי שפגע בו.
- מנהג כפרות – פוסקים שונים שללו מנהג זה. יש מי שעושה כפרות על תרנגול זכר לאיש, ותרנגולת נקיבה לאישה, ואומר את נוסח הכפרות, ולאחר מכן שוחטים ונותנים לעני. והמנהג בקהילות רבות להפריש כסף צדקה ואומרים: "כסף זה יהא חליפתי תמורתי וכפרתי כסף זה ילך לצדקה ואני אכנס ואלך לחיים טובים".
- בית קברות – מנהג ללכת לבית הקברות. אומרים מספר פרקי תהילים ולא תחנונים שהרי אין אומרים תחנון.
- טבילה – נהגו לטבול במקווה טהרה. רצוי לטבול לאחר חצות היום לפני מנחה. בהלכה מוגדרת טבילה זו כמצווה.
- מנחה מוקדמת, אומרים "וידוי".
- סעודה מפסקת – לאחר מנחה עורכים סעודה מפסקת. אוכלים מאכלים קלים לעיכול. יש נוהגים בסעודה זו לטבול פרוסת לחם בדבש וכן לאכול בשר עוף. נוהגים להימנע ממאכלי חלב. מי שסיים סעודה מפסקת זמן רב לפני השקיעה (כגון: שנוסע למקום אחר והקדים את אכילתו) יכול מאוחר יותר לאכול ובלבד שיעשה תנאי מפורש בפיו לפני שמברך ברכת המזון שאינו מקבל על עצמו את התענית.
- נר יום הכיפורים – מדליקים ומברכים: "להדליק נר של יום הכיפורים", "שהחיינו" (קדם מדליקים ואחר כך מברכים) נוהגים להדליק נר נשמה, מכל מקום, ראוי להדליק נר הדולק 48 שעות בכל בית כדי שנוכל להדליק ממנו את נר ההבדלה.
- פורסים מפה לבנה על השולחן.
- מנהג ישראל לברך את הילדים לפני היציאה לבית הכנסת. ולבקש סליחה ומחילה.
- יש להספיק להתעטף בטלית מבעוד יום בברכה, נכון להקפיד לומר תפילה זכה שכן, חכמי ספרד ובראשם הרמב"ן ראו את עיקר הוידוי עם חשכה – כניסת יום הכיפורים. עיקרה של תפילה זו וידוי וסליחה ומחילה. לכן, טוב שאדם יסיים את סעודתו מוקדם וילך לבית הכנסת לומר תפילה זכה לפני "כל נדרי".
- אכילה ושתייה אסורים ביום הכיפורים מהתורה אפילו אם אכל או שתה מעט. אם אכל או שתה מעל השיעור האסור חיובם כרת. מדובר בשני איסורים נפרדים. לכן, חולה שאסור לו לצום צריך לברר האם מדובר רק על שתיה או גם על אכילה. אם הרופא דורש רק שתיה הרי שאסור באכילה. יש כמובן להתייעץ עם מורה הלכה . בהמשך נציין את השיעורים.
- רחצה – בבקר נוטלים ידיים עד קשרי אצבעותיו ומותר לרחוץ קצת את עיניו כדי להעביר את הלכלוך. כל רחיצה שתפקידה להסיר לכלוך כמו צואה או בוץ וכו' מותרת במהלך יום הכיפורים. כוהנים לפני עלייתם לדוכן נוטלים ידיהם עד הפרק.
- מגבת או מגבון – מותר לנגב במגבת קצת לחה את פניו . (או מגבון שהוא קצת לח).
- מי בושם על הגוף או דאודורנט – מותר להריח בשמים ביום הכיפורים , יש להימנע מלשים על הגוף מחשש רחיצה או סיכה.
- נעילת הסנדל – רוב הפוסקים הכריעו שההקפדה היחידה היא שאין לנעול נעלי עור. כאשר הנעל אינה עשויה מעור היא מותרת גם אם היא נוחה.
- תשמיש המיטה – יש לנהוג ביום זה הרחקות בין איש לאשה כפי הנהוג בתקופת הנידות.
- נטילת כדורים לחולה שאין בו סכנה – מי שלוקח כדורים בקביעות יבדוק אם אפשרי שייקח לפני יום הכיפורים ולאחריו. אם מדובר בחולה שאין לו סכנה והוא צם כרגיל, ונאלץ לקחת כדורים לרפואתו עדיף שיבלע ללא מים, אם זקוק לקצת מים (פחות משיעור) שישים קצת מלח במים על מנת שיהיו מרים.
חולים שיש סכנה
הקדמה
אכילה ושתיה הם שני איסורים נפרדים ביום הכיפורים. מי שזקוק רק לנוזלים יסתפק בשתיה ולא יאכל. מי שזקוק למרכיב של הזנה פעמים שיכול לקבל תזונה באמצעות שתיה מזינה כמו מיץ ענבים ומיצי פרות. מי שזקוק לאוכל ממש ישתה ויאכל לפי שיעורים. מי שקבל הוראה לאכול ולשתות כרגיל אסור לו לצום וכן יאכל וישתה כרגיל. בכל המקרים הללו ראוי להתייעץ עם רב לאחר קבלת ההוראה מהרופא. באופן כללי יש לזכור שכשם שיש מצוה לצום כך יש מצוה על חולה שפטור מהצום לאכול ולשתות לפי הוראות הרופא ופסיקת הרב. לכן, יש להתייעץ באופן אישי הן בצדדים הרפואיים והן בצדדים ההלכתיים. בכל זאת אכתוב את עיקרי הדברים.
שתיה ואכילה לשיעורים
חולה שיש לו סכנה והרופא אומר שיכול לשתות או לאכול לשיעורים (פחות מהשיעור) ינהג כדלקמן :
- שתיה לשעורים היא "פחות מלוא לוגמיו" דהיינו מכניסים מים לצד אחד של הפה עד שכל הצד מלא במים. פולטים לתוך בקבוק מדידה (כמו בקבוק של תינוק) זה שעור מלוא לוגמיו (אצל אדם ממוצע זה 40 CC)
- במהלך היום שותים פחות משעור זה (אם יצא 40 לשתות פחות משעור זה) כל 9 – 10 דקות. גם ששותים פחות מכשיעור במהלך היום מצטברת כמות גדולה של מים. במידה וזקוקים ליותר ניתן לשתות כל 5 דק' . במקרה של סכנת התייבשות וכדו' לשתות כרגיל. מי שזקוק למרכיב של הזנה נכון שישתה מיץ ענבים שיש בו שני מרכיבים גם שתיה וגם הזנה. בכפוף לאישור הרופא (אין חשש לסכרת וכו')
- במקרה וקיים צורך לאכול, השעור באכילה הוא 30 גרם כל עשר דק' , ויש שמודדים לפי נפח דהיינו דוחסים את האוכל לתוך 30 סמ"ק. לכן, טוב למדוד לפני כן כדי לדעת בדיוק.
יולדת – אשה שחל יום הכיפורים בתוך 72 שעות ללידתה אסורה להתענות וחייבת לאכול ולשתות כרגיל. אם חלפו 72 שעות ועדיין לא עברו שבעה ימים מעת הלידה אם מרגישה שצריכה לאכול ולשתות או כך אומרים רופאיה אוכלת ושותה לפי הצורך שלה. יש לפעמים שאוכלת ושותה לשיעורים ויש להתייעץ על כך עם הרב.
מעוברות ומניקות – מעיקר הדין חייבות לצום יש מקרים שפטורות לגמרי ולא ניתן לפרט את המקרים השונים . כל אחת צריכה להתייעץ עם הרופא והרב ביחס לסוגיה זו אין פסיקה גורפת. לאלו שהריונן סדיר ולא בסכון, וגם לא היו בעיות מיוחדות בהריונות בעבר, וקבלו אישור לצום מומלץ לשתות הרבה לפני יום הכיפורים אפשר לגוון עם מיץ ענבים או ענבים . וכן במהלך יום הכיפורים יש לנוח בבית, לשכב במיטה. יש להוריד את עול הטיפול של הילדים במיוחד בשעות הקשות של הצום. הצום הוא מהתורה ותפילה במנין הוא מדרבנן. לכן, חשובה התענית שלך יותר מתפילה במנין שלך או של בעלך. כמו כן צריך לדעת שבמקרים של הקאות ממושכות סחרחורות יש להפסיק את הצום ולשתות לשעורים . קל וחומר בהרגשת של צירים שיש לשתות אף כרגיל.
חיילים – המשרתים בפעילות מבצעית וזקוקים לאכול ולשתות על מנת לבצע את משימתם פטורים מהצום. יש להתייעץ עם הרב של היחידה בכל מקרה ומקרה.
כיצד ינהגו החולים שהותר להם לאכול? חולים שהותר להם לאכול ביום זה, לא עושים קדוש ביום הכיפור בטרם אכילתם. נוטלים ידיים כרגיל (עד הפרק) ואם יש באפשרותם יבצעו על לחם משנה. מי שאוכל(ת) כרגיל (ללא שיעורים) מברך ברכת המזון ויזכיר יעלה ויבוא בברכת המזון. אם שכח להזכיר אינו חוזר ומברך. מי שאוכל(ת) לשיעורים מברך ברכה ראשונה ומברך ברכת המזון ומזכיר יעלה ויבוא רק אם אכל כזית בתוך 4 דקות. אם האכילה נמשכה יותר זמן אין לברך ברכת המזון.
חנוך ילדים
- חינוך ילדים – ראשית ראוי לחנך את הילדים הלומדים בבית הספר ובמיוחד אלו בכיתות המתקדמות להתפלל ולשהות בבית הכנסת כל ילד לפי כוחו . יש לדבר על כך בבית ולקבוע את הסדר וכמובן לשלב ספרי קריאה בענייני היום. ילדים גדולים שצמים חלק מהיום לא יוכלו לעשות זאת אם יהיו בחוץ.
- צום ותענית לילדים – כל הילדים שמתחת לגיל 9 אסור להם לצום. לכן אם הם צמאים במהלך הערב או רעבים אוכלים כרגיל . מגיל 9 ולמעלה מתענים לפי שעות פירוש: מאחרים את הארוחה בבקר. אם רגיל לאכול בשעה מסוימת מאחרים את זמן הארוחה בשעה או יותר. לכן חשוב שלא ירוצו במהלך הערב מחוץ לבית הכנסת ויהיו צמאים ויתבטלו מהצום זו סיבה נוספת לשהייה בתוך בית הכנסת. מגיל 11 צריך (צריכה) לצום כל היום בתנאי שיכול לעמוד בכך דגש מיוחד לילדים מעל גיל 11: כל זמן שלא הגיע הבן או הבת לגיל מצוות (אפילו שיהיה בר מצוה למחרת יום הכיפורים) והוא רעב או צמא כך שנחלש מאד במהלך היום יפסיק את הצום ויאכל כרגיל.
- הבדלה במוצאי יום כפור – יין, נר, הבדלה. ברכת "מאורי האש" מברכים על נר ששבת (נר שדלק במהלך כל יום הכיפורים). כלומר, אין ליצור אש כדי להדליק את נר ההבדלה. נר הבדלה מודלק על ידי נר שהודלק מערב החג. וטעם הדבר, במוצאי שבת הדלקת הנר היא זכר ליצירת האש על ידי האדם הראשון. לכן במוצאי שבת אנו יוצרים אש וממנה אנו מדליקים את נר ההבדלה. במוצאי יום הכיפורים הברכה על האש שנאסרה ולכן ההדלקה מאור שדלק כל היום בהיתר. העצה הפשוטה להדליק מנר נשמה (48 שעות) את נר ההבדלה ולהבדיל.