בתחילת הפרשה מובא הדין של טומאת יולדת כאשר התורה מבחינה בין – אישה שילדה זכר, לאישה שילדה נקבה.
ליולדת זכר, ימי הטומאה הם שבעה ולאחר מכן יש שלושים ושלושה ימים של דם שאינו מטמא את האישה מדין תורה.
ביולדת נקבה, היחס הוא כפול- שבועיים ושישים ושישה ימים.
בגמרא בנידה (ל:) מובאת מחלוקת בהקשר זה, כאשר טענתו של רבי ישמעאל היא שההבדל בין זכר לנקבה קשור להבדל ביולוגי ביחס ליצירת הולד ושהתהליך ביצירת נקבה ארוך יותר, אך חכמים חולקים עליו ולא מקבלים את הטענה הביולוגית שלו.
בהמשך הגמרא שם מסופר על ניסויים מציאותיים שמחזקים את טענת כל אחד מהצדדים, כאשר הניסויים הנ"ל מוגדרים בגמרא כ'ראיה מן השוטים', משמעות הדבר שהגמרא מעבירה מסר שהניסויים האלה הם חסרי משמעות.
בעקבות כך כתב הריב"ש:
"לא נאמין אל חכמי היונים, והישמעאלים; שלא דברו רק מסברתם, ועל פי אי זה נסיון, מבלי שישגיחו: על כמה ספקות, יפלו בנסיון ההוא" (שו"ת הריב"ש סימן תמז)
זאת אומרת הריב"ש לומד מכך עיקרון שלא לקבל ניסויים מדעיים. בעקבות דברים אלו של הריב"ש מספר פוסקים בדורות האחרונים טענו שאין להישען על אמירה מדעית בכדי לקבוע הלכה, מכיוון שחז"ל ידעו יותר ממה שיודעים המדענים. טענה זו מבוססת על ההנחה שיש לחז"ל רוח הקודש וודאי שרוח הקודש עדיפה על אמירה של מדען.
אלא שגם בדברי הריב"ש עצמו וכן בגמרא הנ"ל משתמע שהסיבה שלא סומכים על הניסוי היא בשל טיב הניסוי ואיכותו ולא בגלל שאין לניסוי כל תוקף(*הערה למטה). ועוד נראה להתבסס על דברי הרמב"ם:
"ולא תבקש ממני שיסכים כל מה שזכרוהו מענין התכונה למה שהענין נמצא, כי החכמות הלמודיות היו בזמנים ההם חסרות, ולא דברו בהם על דרך קבלה מן הנביאים, אבל מאשר הם חכמי הדורות בענינים ההם, או מאשר שמעום מחכמי הדורות ההם" (ספר מורה הנבוכים חלק ג פרק יד)
הרמב"ם כאן טוען שחז"ל לא דיברו בעניינים מדעיים מתוך רוח הקודש, אלא מתוך הידע הכי עדכני שהיה בזמנם, לאור זאת ניתן ללמוד שודאי שאם יש ידע חדש שלא היה בזמנם והוא מוכח ודאי שניתן להסתמך עליו. ממילא התוקף של אמירתם של גדולי ישראל בענייני העולם הזה לא נובע מגדלותם התורנית אלא מגדלותם האנושית ועל כן לא בהכרח יש עדיפות לדבריהם על פני חכמים אחרים וכפי שכבר העיר הרמב"ם:"או מאשר שמעום מחכמי הדורות ההם", זאת אומרת בתחומים מסויימים ודאי יש אנשים שמבינים יותר מאשר גדולי התורה.
בימים הקרובים, אנו עשויים לשמוע כל מיני קריאות של חכמים גדולים ושל חכמים בעיני עצמם שיורו/ ימליצו וכיו"ב למי לבחור ומה להצביע, אין להם עדיפות על פני שיקול דעתו של אף אחד שלוקח את הדברים ברצינות מברר אותם ומכריע כפי שמכריע. נסיים בברכה ברוח החודש הקרב ובא:
"שלא חיסר בעולמו כלום ובחר בו בחירות טובות להנות בהן בני אדם"
שבת שלום
* ראיה נוספת לכך שניתן לסמוך על אמצעיים מדעיים ניתן להביא מהגמרא (ברכות, ג:-ד.) שמספרת שמשה רבנו לא ידע מתי חצות ודוד המלך כן ידע ונשאלת בגמרא השאלה כיצד דוד המלך יודע משהו שמשה רבנו לא ידע ומתרצת הגמרא שלדוד המלך היה כינור מיוחד שניגן בדיוק בחצות. ניתן ללמוד מגמרא זו שהתקשתה כיצד דוד המלך יודע משהו שמשה רבנו לא ידע למרות שזה יידע שלא קשור לתורה. הגמרא הבינה בשלב השאלה שמשה רבנו ידע הכל, אך למסקנת הגמרא יש דברים שמתחדשים ובאמצעות מכשירים המסוימים ניתן להגיע ליידע שלא היה לפני הדורות הקודמים על אף שהדורות הקודמים היו גדולים וחכמים. מכאן ניתן ללמוד לענייננו שלמרות שהדורות הקודמים אכן היו גדולים וחכמים באמצעות מכשירים מסויימים ניתן לדעת דברים שהם לא ידעו. נעיר שראייה זו מלמדת אותנו שאכן באמצעות מכשירים מסויימים ניתן לדעת דברים שהקדמונים לא ידעו, אך אין מכאן ראייה שניתן להשתמש ביידע כזה בתחום ההלכתי.