פרשת ראה- הרבנית אור מכלוף

כו) רְאֵ֗ה אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיּ֑וֹם בְּרָכָ֖ה וּקְלָלָֽה:

(כז) אֶֽת־הַבְּרָכָ֑ה אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁמְע֗וּ אֶל־מִצְוֹת֙ יְקֹוָ֣ק אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיּֽוֹם:

(כח) וְהַקְּלָלָ֗ה אִם־לֹ֤א תִשְׁמְעוּ֙ אֶל־מִצְוֹת֙ יְקֹוָ֣ק אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וְסַרְתֶּ֣ם מִן־הַדֶּ֔רֶךְ אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיּ֑וֹם לָלֶ֗כֶת אַחֲרֵ֛י אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יְדַעְתֶּֽם: ס

בכל מפגש שלי עם הפסוקים הללו אני נזכרת בסיטואציה- שהאמת שכבר כמה שנים לא יצא לי להיות בה אבל היא חרוטה בי חזק מאוד- בתפילת שחרית בבית הכנסת הספרדי בנתניה. שם יש ויכוח קבוע בקריאת התורה בשבוע בו יש פסוקים של קללות, אף מתפלל לא מוכן לעלות לתורה כשקוראים את הפסוקים הללו, כאילו הדבר יביא עליו את הקללות אותם קוראים.

לפעמים ישבתי שם עם חצי חיוך על התמימות הזאת שבעוונותי כבר הייתי רחוקה ממנה, כמעט צינית כלפיה, אבל לרוב הויכוח הקבוע הזה בין המתפללים הפך אצלי לתפילה קטנה. עורר בי הרבה מחשבות על העולם הזה שבו כששומעים למצוות ה' יש ברכה וכש"סרתם מן הדרך" מגיעה הקללה. הייתי, ועודני עכשיו תוך כדי כתיבה, מטיילת בדמיונות לעבר עולם כזה שבו קיומה של תורה זהו קיומו הפשוט של העולם, של עולם הטוב והברכה, של השמחה והטובה שבעולם. איזה חיבור כזה פשוט בין הרוחני לגשמי ובין הפנימי לחיצוני.

ושוב טיילו להן המחשבות לתפילת ראש השנה באותו בית כנסת בבית הורי בנתניה, שם עיקרה של התפילה, המקום שבו הציבור כולו מתאחד בתפילה ובבקשה הוא באותן תפילות פשוטות לברכה בחיים שלנו- "שערי פרנסה" "שערי אושר" "שערי פריה ורביה", כמעט נשכחות באותה התפילה "שערי תורה", התפילה כולה מכוונת לממשות ולפשטות ולברכה שבאה לידי ביטוי בממשי.

אפשר היה לראות בחיבור הזה בין קיום המצוות לבין העולם המבורך חיבור נמוך כזה של "על מנת לקבל פרס", אך אני חושבת שיש כאן קריאה לשים לב לחיים ולעולם הזה. להבין שהמטרה היא לא רק קיום המצוות לבדן אלא גם החיים בעולם על כל מה שהם דורשים ומבקשים מאיתנו. השכר הזה של הברכה הוא גם בקשה לראות גם את העולם והמציאות כחלק מעולמנו הרוחני, כחלק מהחיבור לתורה ולמצוות ולהקב"ה. והוא גם איזה שיקוף פשוט לכך שהתורה היא "חיינו ואורך ימינו"- שבלי התורה העולם לא פועל בצורה שהוא אמור, בלי התורה אין חיים. חיי התורה שלנו לא רק יוצרים עולם רוחני פנימי או אפילו עולם של קיום מצוות אלא הם מחזיקים את העולם ממש. מקיימים אותו.

בע"ה בשבת נברך את חודש אלול, אני מקווה ומברכת את כולנו להתקדם בו בשני התחומים הללו. גם בעמידה לפני ה', בקיום המצוות ובעשיית דבר ה' טוב יותר וגם שנזכה להתברך בזה העולם בטוב ובשמחה ובכל משאלות ליבנו.

שבת שלום!

Facebook
Twitter
LinkedIn
Pinterest

עוד בקטגוריה

[kipa_sub_cat]

רשימת התפוצה

רוצות לקבל עדכונים על הנעשה במדרשה? הזינו את כתובת הדוא"ל שלכם בתיבה והצטרפו לרשימת התפוצה שלנו 

jQuery(document).ready(function() { });